עשר אצבעות לי יש, או: איך לבחור בד לחצאית אופנתית

לפני כשנתיים התבשרנו על חזרתה של גזרת שעון החול. ואיתה גם החצאית המתרחבת. לקח לנו זמן לעקל, אבל היום כל בחורה צעירה המחוברת למתרחש סביבה יודעת למצוא את מתניה ללא היסוס ולהדק אותן בחגורה

חצאית "סנדי" ארוכה מקדימה וקצרה יותר מאחורה, בשילוב 3 בדים: פשתן, סטן וכותנה

הגזרה הקלאסית הביאה איתה את הנפח ממנו חששנו (ועדיין רובנו חוששות) אך גם את העונג הרומנטי והילדותי מעט- להרגיש את החצאית  “זורמת” לה בנפילה חופשית וצוברת נפח כלפי מתה- וכך יוצרת חיטוב ויזואלי של איזור המותן והירכיים.

חצאית מלפני כמה שנים בגזרה מתרחבת מ- 4 חלקים A

המישוש של הכפלים הרכים מחזיר את חויות הילדות (לי לפחות- או שאולי נסחפתי קצת…) טוב, בכל אופן, הימים בהם חצאית היתה פריט הכי נפוץ בארונה של כל אישה חוזרים ובגדול. והפעם הגיעו גם הבדים של פעם- ועל כך אני שמחה במיוחד- איך לא: הרי אני חובבת אריגים מושבעת וטקסטורות שאפשר למשש ממש עושות לי את זה!

http://www.net-a-porter.com/intl/boutiques/trends/list.nap?SelItem=21&custom_list=Texture_Expert_

כמובן שהטוויסט קיים (רבים יגידו: טוב שכך!), כי הרי לא נבחר  חצאית מ”סתם” פשתן היות ורובנו לא חובבות גיהוץ!

חצאית מבד מעורב, בעלת נפח המאוזנת ע"י וולן וחגורת קשירה מג'ינס לייקרה

גם את אלה בעלי הטוויסט, וגם את אלה שלא (בדי סבתא שכאלה) אני מעדיפה למשש – הרי יש לי עיניים בקצות האצבעות, בדיוק כמו שלמורה יש זוג כזה בגב! מסקנות המישוש מתחלקות (כמו כל דבר בחיים) לכמה רמות: רמה 1- נעים לא נעים (ברמה זו באמת מחליטים אל-פי אינטואיציה בלבד, וצריך ללמוד ולפענח מה באמת עושים עם הבד), רמה 2: האם הבד רך/כבד/נשפח/קשיח/אוורירי ועוד שלל איפיונים שבאמת עוזרים לבחור (העונה כדאי להתרכז באלה בעלי טקסטורות מיוחדות ואף קשיחים ומרשרשים- למעוניינים לערב גם את חוש השמיעה), ובשלב השלישי מצטרפת ההבחנה בין אריגים לסריגים ואפשר גם לברר את הרכב הבד (שישפיע לא רק על הטיפול והכביסה אלה על טכניקת תפירה וגימור הבגד

חצאית רוכסן בשילוב בד פשתן מעורב בעל טקסטורה "מישושית" במיוחד וכותנה מעורבת סינטטי

אפשר להתחיל לתפור! רק תעיינו בגזרה ובהוראת

בהצלחה

המשך יבוא