Archive | denim RSS for this section

H&Mעל תשלחני ל

אין ספק ששיתופי פעולה בין מעצבים גדולים ומותגים הם מבורכים והרווח הוא כולו של קהל הפשיוניסטות ופשיוניסטים. אני רואה רק בעיה אחת: ברגע שמישהו מנסה למכור לי את הרצון להיות כמו מילה יבוביץ- לא משנה כמה היא מהממת ומיוחדת, זה הופך את כל העיניין לקיץ’ אחד גדול. להזכירכם, אחת ההגדרות של קיץ’ היא “משהו שהוצא מן הקונטקסט”. הקונטקסט (הקשר-בעברית תקנית 🙂 היה הסטייל ושיק הנערי והגרובי שכל כך אופייני לאיסבל מראן. גם מילה היא ללא ספק אחת שיש לה כזה, וכל שאר העולם יצטרך לעבוד קשה כדי להשיג את הסטייל, את השיק ואת הגרוב המיוחד של מילה ושל המעצבת שלה! אין כאן קיצורי דרך- ולא יהיו: סטייל הוא משהו שמוקרן מבפנים החוצה, לא ניתן לקנות אותו, אבל ניתן בהחלט להוועץ באלה שמכירים את הטמפרמנט שלכם ובעיקר אלה שמאחלים לכם טוב- ולא להראות כמו מילה או כמו בר (כי זה פשוט לא יקרה!)
הינה דוגמה קטנה, לכל אוהבי מכנס “פס הגנרלים” שבינינו (קודם כל -אני איתכם! זוהי אחת ההמצאות הנוחות והמחמיאות שיש! בגלל הפוטנציאל לגמישות יתרה של המכנס והודות לקו האנכי שמחמיא כמעט לכל מבנה גוף
19
18
16
המכנס הזה, אגב , מקולקציית הקייץ שעבר
http://market.marmelada.co.il/products/45787
מובן שכל העולם כבר רוכב על הטרנד הזה של שנות ה-80 (שמקורו בכלל במיחזור של דנים ישן ופתרונות להרחיב בגדים למידה גדולה יותר 🙂
https://www.google.co.il/search?q=isabel+marant+for+h%26m&hl=en&tbm=isch&tbo=u&source=univ&sa=X&ei=okWDUo7IDu314QS9nIHQAg&ved=0CEUQsAQ&biw=1260&bih=869#facrc=_&imgdii=_&imgrc=TrvtklApftiM2M%3A%3BEfJJaQat0mqNXM%3Bhttp%253A%252F%252Fcloud4.collegefashion.net%252Fwp-content%252Fuploads%252F2013%252F06%252Fisabel-marant-hm.jpg%3Bhttp%253A%252F%252Fwww.collegefashion.net%252Ffashion-news%252Fisabel-marant-for-hm%252F%3B495%3B435
האם המכנס עושה את העבודה? תחליטי, הקריטריונים לבחירה הם שלך!

אלה שמכירים את ההיסטוריה של האופנה אומרים שמאז שברברה חולניצקי פתחה את הבוטיק המפורסם שלה “ביבה” עולם האופנה השתנה: מעצבים כבר לא שאפו ליצור פריטים מדהימים אלה להכתיב סגנון לבוש. אפשר כמובן להתווכח על הפרטים הקטנים של התפנית הזאת, אבל התהליך הוביל אותנו בהדרגה אל ההיפך מן הכוונה המקורית: רבות הבנות היפות והמהממות שחוששות לרכוש וללבוש משהו בעל אופי, קצת שונה מהקונסנזוס, ובמקום זה קונים דברים חד-פעמיים, כאלה שלא חבל להתחרט ולזרוק אחרי פעם או פעמיים.
ושלא תבינו אותי לא נכון: יש פריטים שווים ברשתות, החוכמה היא למצוא אותם! מבלי להתפתות לשפע, למחיר, או לעובדה שמילה נראית בזה מעלה : זו לא חוכמה, הרי היא וגם בר יראו מעולה אפילו בבייסיק של פוקס 🙂
ולסיום: על פי
לואיסה סמית (Louisa Smith)
ועוד חזאי טרנדים מכובדים נוספים, עתיד האופנה טמון דווקא במציאת הטאץ’ הייחודי, חברות גדולות כבר עובדות על זה, והבאת המעצבים ליצירת קולקציות קפסולה היא חלק מהתהליך , ויש לקוות שההיבטים השליים עד כה הם רק חבלי לידה, ובעתיד נזכה לרכוש פריט שיותאם במיחד לאופי ולטמפרמנט, וגם למצב הרוח! יש אור בחלון הראוה
15

תודות מיחדות לצלם מיכאל פיש,
סטיילינג: אנה קרפונוב,
איפור: מיכל בלילוס,
שיער: יוסי נחמיאס,
והדוגמנית ההורסת אירנה בוריסנקו

The Poetics of Movement

File:Ciudad Ciencias 5x.jpg

גשרים מופיעים מדי פעם בפעם בצילומי הדגמים שלי כרקע הולם וכתוספת תוכן מכובדת ביותר. אך לא רק: גשר מסמל עבורי כל מה שאני אוהבת בעיצוב על תחומיו השונים: דינמיקה, חיבור, תנועה, מבט אל מעבר לנראה, ניגודים ואלטרנטיבות. הרומן שלי עם הגשרים החל לפני שנים רבות (ראו פוסט

https://bcfashion.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=1123&action=edit

את הספר בעל השם הזהה לשם הפוסט אודות האדריכל הספרדי הדגול

Santiago Calatrava

קניתי לפני שנים רבות, מתוך התפעלות עמוקה וכהשראה לתפאורות תיאטרון- והוא כמובן מומלץ בחום לכל חובבי האדריכלות והסוגדים ליופי נצחי

http://www.amazon.com/Santiago-Calatrava-Movement-Alexander-Tzonis/dp/0789303604

וכשמדברים על תנועה וניגודים קשה להתעלם מהעובדה שגדול האדריכלים של ימינו סנטיאגו קלאטראבה בנה בארצינו הקטנטונת שלוש יצירות מופת : הגשר בפתח תיקווה, האנדרטה בטכניון שבחיפה וכמובן- גשר המיתרים בכניסה לירושליים. רבים טענו בזמנו שהגשרים לא הולמים את סביבתם והניגוד הזוי ולא מובן (ואף מזיק). נראה שפשוט קיבלנו כאן אוטופיה בהתגלמותה- על תכונותיה הרבות. החוויה האישית שלי ממראה הגשרים של קלטראובה תמיד כרוכה בהתרוממות רוח: הזרימה, הקלילות, המשחק הגאוני עם הצורות והמרחב הם בעייניי מבט אל העתיד

File:Calatrava Jerusalem.jpg

כאן יש לומר בזהירות (כדי לא להבהיל) שגדולתו של המאסטר השפיעה כנראה על מיטב אדריכלי ארצנו ועל אחדים מראשי ערינו, וכך נבנה גם גשר הולכי רגל מעל דרך רבין שבגבעתיים עירי- פרוייקט מרהיב ביופיו (מעבר לתועלת הרבה שתושבי העיר מפיקים ממנו יום-יום) – רקע מפואר עליו אני זוממת מאז הקמתו כדי לטייל ולצלם עליו דגם שווה במיוחד בעל תכונות זהות: מחווה לתנועה ולזרימה מתמדת (הדפס הסירות בגודל ענק המופיע במעורפל על הבד), רב-שימושיות (גם אוברול, גם מכנס וחולצת סטרפלס בנפרד- לאוהבי המיקס-אנד-מאצ’), נוחות וטרנדיות (בדיוק כמו הגשר עצמו: אי אפשר להסביר, צריך לנסות!) כך שאפשר לומר שהאוברול שלי והגשר החדש ממש נוצרו להצטלם יחד כמו קרובי משפחה- וכך עשינו

B.C. אוברול
B.MARGIELA סנדלי קולור בלוק
חגורת עור וורודה משופשפת- משוק בצלאל,
גם התליון משם- רק הוספתי שרשרת כסף משובחת

חופשת קייץ נעימה ובטוחה לכל הלומדים והמלמדים

B.C.

קצת חומר למחשבה בהקשר של קלטראבה

http://www.drainmag.com/index_nov.htm

עפה על עצמה: בעלת בוטיק

B.C. שמלה
נעלי גלדיאטור- עבודת יד מטוסקנה
FOSSIL- שעון:

יש לי חלום: שכל בוטיק יהיה בעל אופי וסגנון ייחודי, כך שכל לקוחה תרגיש את עצמה מלכה (או נסיכה) אמיתית. ברור לי לגמרי שהחלום הוא אוטופי- אבל עדיין מדי פעם אני “מוציאה אותו מהמגירה”, כמו אבא של וונדי מ”פיטר פן” או כמו שאני עצמי עולה על הנדנדה בגן המשחקים: קודם בודקת שאין אנשים מסביב

דווקא לחלום האוטופי והמשוגע  על הבוטיק המושלם יש בסיס מוצק: הבוטיקים הראשונים התחילו כאוספים של פריטים יחודיים ובעלותיהם היו הכהנות הגדולות של הסטייל- מכתיבות אופנה ויוצרות סגנון עבור כל לקוחה! היום כדי לשרוד בעלות הבוטיק מכניסות “סחורה” מכל עבר, כך שרוב חנויות ה”בוטיק” נראות כמו בזארים בהם אפשר למצוא פריטים אופנתיים באיכות טובה לצד חיקויים זולים והמוניים

האם הצורך לשרוד במציאות בה רובינו רוצות את מה שיש לשכנה הוא זה שגורם להצפת הסחורה מהסוג הנחות בבוטיקים ? אם היד על הלב (של בעלת הבוטיק): כמה מהן באמת “עפות על עצמן” בידיעה שהן אכן מביאות את הבשורה האופנתית ויוצרות סטייל? כמה בעלות בוטיק יסתכנו באי הבנה מצד הלקוחות ויביאו דגמים הזויים ומיוחדים ? הרוב יעדיפו להכנס לתחרות עבודה מראש מול הרשתות הגדולות ולהביא פריטים “מיין סטרים”  במחיר מפתה

כאן המקום לגלות את החצי השני של החלום שלי:  אני חולמת על לקוחות כמו התלמידות שלי-  סקרניות, פתוחות לשינויים, רעבות לתגליות אופנתיות חדשות! לקוחות כאלה יכנסו לבוטיק במטרה למצוא לעצמן משהוא מיוחד, יתלו את הפריט לידיהן בחרדת קודש וימדדו בציפיה להפתעה מדהימה! לקוחות כאלה ישלמו על פריט איכותי ויסרבו לגעת באחד שלא ישרוד אפילו את הכביסה הראשונה- רק מפני שהוא זול וכי ראו דומה לו אצל מישהי… בעולם האוטופי שלי כל אשה ונערה תתחנך לטעם איכותי (פרושו בעייניי טעם טוב) בדיוק כפי שהיא מתחנכת להגיינה ולכללי התנהגות בסיסיים

כאן הגעתי לשאלת הביצה והתרנגולת: האם הלקוחות יביאו את השינוי או שכמה מבעלות הבוטיקים האיכותיים ביותר ימשיכו “לעוף על עצמן” אבל באמת- והלוואי שיחזיקו מעמד במשימה הלא קלה הזאת- להכתיב סגנון וטעם. יש כמה כאלה גם בארצינו הקטנטונת- ואני מחזיקה להן אצבעות

בנוסף ליחסי כבוד הדדי ושיתוף פעולה עסקי ומקצועי עם 6 בוטיקים איכותיים ברחבי הארץ החלטתי השבוע על פתיחת בוטיק אינטרנטי משלי

B.C. Fashion

 ב”מרמלדה מרקט”- אתר צעיר שכולו יצירה מקורית המנוהל על- ידי בנות מקסימות עם דרייב מטורף לשווק אופנה. החנות תפתח בימים הקרובים עם מגוון דגמים חדשים ומפתיעים שיישלחו ישירות אליכם לבית או למשרד

וההמלצה לסוף השבוע: שמלת מקסי בעלת גב חשוף מבד 100 % כותנה רכה ומלטפת

עופו על עצמכן ועל תשכחו ללבוש ג’קט בערב

עשר אצבעות לי יש, או: איך לבחור בד לחצאית אופנתית

לפני כשנתיים התבשרנו על חזרתה של גזרת שעון החול. ואיתה גם החצאית המתרחבת. לקח לנו זמן לעקל, אבל היום כל בחורה צעירה המחוברת למתרחש סביבה יודעת למצוא את מתניה ללא היסוס ולהדק אותן בחגורה

חצאית "סנדי" ארוכה מקדימה וקצרה יותר מאחורה, בשילוב 3 בדים: פשתן, סטן וכותנה

הגזרה הקלאסית הביאה איתה את הנפח ממנו חששנו (ועדיין רובנו חוששות) אך גם את העונג הרומנטי והילדותי מעט- להרגיש את החצאית  “זורמת” לה בנפילה חופשית וצוברת נפח כלפי מתה- וכך יוצרת חיטוב ויזואלי של איזור המותן והירכיים.

חצאית מלפני כמה שנים בגזרה מתרחבת מ- 4 חלקים A

המישוש של הכפלים הרכים מחזיר את חויות הילדות (לי לפחות- או שאולי נסחפתי קצת…) טוב, בכל אופן, הימים בהם חצאית היתה פריט הכי נפוץ בארונה של כל אישה חוזרים ובגדול. והפעם הגיעו גם הבדים של פעם- ועל כך אני שמחה במיוחד- איך לא: הרי אני חובבת אריגים מושבעת וטקסטורות שאפשר למשש ממש עושות לי את זה!

http://www.net-a-porter.com/intl/boutiques/trends/list.nap?SelItem=21&custom_list=Texture_Expert_

כמובן שהטוויסט קיים (רבים יגידו: טוב שכך!), כי הרי לא נבחר  חצאית מ”סתם” פשתן היות ורובנו לא חובבות גיהוץ!

חצאית מבד מעורב, בעלת נפח המאוזנת ע"י וולן וחגורת קשירה מג'ינס לייקרה

גם את אלה בעלי הטוויסט, וגם את אלה שלא (בדי סבתא שכאלה) אני מעדיפה למשש – הרי יש לי עיניים בקצות האצבעות, בדיוק כמו שלמורה יש זוג כזה בגב! מסקנות המישוש מתחלקות (כמו כל דבר בחיים) לכמה רמות: רמה 1- נעים לא נעים (ברמה זו באמת מחליטים אל-פי אינטואיציה בלבד, וצריך ללמוד ולפענח מה באמת עושים עם הבד), רמה 2: האם הבד רך/כבד/נשפח/קשיח/אוורירי ועוד שלל איפיונים שבאמת עוזרים לבחור (העונה כדאי להתרכז באלה בעלי טקסטורות מיוחדות ואף קשיחים ומרשרשים- למעוניינים לערב גם את חוש השמיעה), ובשלב השלישי מצטרפת ההבחנה בין אריגים לסריגים ואפשר גם לברר את הרכב הבד (שישפיע לא רק על הטיפול והכביסה אלה על טכניקת תפירה וגימור הבגד

חצאית רוכסן בשילוב בד פשתן מעורב בעל טקסטורה "מישושית" במיוחד וכותנה מעורבת סינטטי

אפשר להתחיל לתפור! רק תעיינו בגזרה ובהוראת

בהצלחה

המשך יבוא

הנסיכה עם/על העדשה

זה התחיל בבוקר אחד בבית מלון פסטורלי בסן דייגו : הייתי מוכנה לטעום מהרגלי הצריכה ההמוניים באאוטלטים של קליפורניה

להתחשב בג’ט לג קל, כמות האטרקציות המכובדת ומרחקים אותם צריך לגמוע כדי להגיע ממקום למקום- זה היה מעשה גבורה של ממש. האם היה שווה? אז ככה: כמו בסיפור המפורסם על הנסיכה שעלתה בגבורה על ערמת סדינים ושמכות מבלי לדעת (אבוי!) מה מסתתר מתחתיהם, כך גם בסיפור שלי- החוויה היתה מרעננת ושונה מכל מה שהכרתי. די מהר היה ברור שגם אם הייתי רוצה (סתם, נניח לרגע..) לחוות את הטיול הזה נטו- ללא קניות – לא הייתי מצליחה בשום אופן! כי כשמגיעים לארץ כלשהי צריך לנסות ולהתאים את עצמך לאווירה ולמנהגי המקום.. ההמשך ברור ואין צורך להרחיב

היה די קר וקודר, כך שהמעט שיכולתי הוא להוסיף קצת צבע לשכבות הרבות שנאלצתי ללבוש:

מעיל, צעיף וסוודר כחולן בהה- B.C.

אחרי כמה ימים אינטנסיביים של אטרקציות מדהימות (באמת!) ושוטטות מטישה באאוטלטים הייתי בשלה לחוות את הדבר האמיתי- בדיוק כמו המלכה האם שחיפשה את הנסיכה האמיתית ולא מוכנה היתה להתפשר יותר בעד שום הון שבעולם! את הדבר האמיתי גיליתי בווגאס- ולא, זה לא היה

Luxor

בית המלון דמוי הפירמידה המפורסם

וגם לא שכנו האגדי שהייתי חייבת (בתור חובבת אגדות) לשמש כרקע לתמונה קיטשית מעין כמוה

סוודר אהוב ונחרש ביותר בצבע חרדל ושילוב ג'ינס משופשף- B.C.

היה קר, האף שלי האדים אך לא שחררתי את המצלמה מהיד! עד שהגענו למעוז חפצי (שאר בני משפחתי היקרים התאפקו ופרגנו)- קניון במרכז לאס ווגאס ובו ריכוז גבוה במיוחד של מעצבים שווים

אופנה מדברת אל כולם- רק לא תמיד מבינים את השפה

 הוקסמתי מהעיצובים המקוריים של

וכאן אני מגיעה לעיקר: המלכה האם מהאגדה חיפשה את הנסיכה העמיתית, זו שתרגיש את הפגם גם דרך כל השכבות המרככות- וכך גם העדשה שלי (קרציה שכמותה!) חיפשה את הפריט המושלם, כזה שעשוי מבד איכותי, בעל רפרנס עיצובי ותפור לתפארת! רצוי גם שעם כל אלה יישב טוב על הגוף – וכאן נפלו כמה גיבורים

חבל

אבל אז נמצא הפריט המושלם

או בגרסה הלבנה

היה כמובן גם ביקור חובה

לאחר מכן החלטתי לפשוט את הספק-סוודר- ספק-חולצה, ובמראה הפשוט והנקי

סוודר מדהים, דקיק וחם- Timberlend

הייתי מוכנה לקנח במנת קפה איטלקי משובח – דבר שאינו מובן מאליו באף מרכז קניות בארה”ב, עם תוספות מושחתות במיוחד, קיצ’יות וסנוביות- אך טעימות וחד פעמיות- בדיוק כמו סיפור אגדה טוב

Hot Retro

לשמלת

A

  הכוללת בתוכה את כל הצבעים הכי חמים יש סגולה

 מיוחדת: היא מסוגלת להעלות את מצב הרוח שלי בשעור ניכר

B.C.-שמלה, PEPE -ג'נס, SAKO OR-סנדלי פקק

 ואם כבר נזכרתי בשנות ה-70
המוקדמות- הג’נס המתרחב וסנדלי הפקק יהכפכו אותה להכי עדכנית שיש! הטרנד של השמלה
והמכנסיים בגילגוליו הרבים הוא טרנד מאד חביב עליי עדיין, אני רואה בו הרבה
הזדמנויות “להרגיעה” או “להקפיץ” פריט בעל אופי מובהק כלשהו

שיהיה שבוע רגוע ופורה לכולם!

 

בתנועה מתמדת

תנועה היא המצב המועדף עליי: נסיעה ממקום למקום, חוויות חדשות, נופים מתחלפים- כל אלה גורמים לי
התרגשות וזו גם הסיבה שאעדיף תמיד קומפוזיציה דינמית בתמונה (מזל שבן זוגי הוא צלם מוכשר ויש ממה לבחור!), זו שתופסת רגע אחד
מיוחד במינו ומאפשרת לדמיון להשלים את הסיפור:

את הדרך משדה התעופה
ברומא לIsole  שליד פירנצה אפשר לצלוח ברכב בשעתיים וחצי, אבל
אחרי לילה ארוך שכלל התארגנות וטיסה העדפנו לעשות עצירה וטיול נחמד בטבע- ליד
העיירה Terni
(כ-100 ק”מ צפונית לרומא). המפל המרשים שנגלה לעיינינו הוא Marmore- מיזם תיירותי מתקופת האימפריה הרומית:

פירנצה היא עיר תוססת
מלאה באוצרות תרבות ומקומות בילוי ופינות חמד מיוחדות. הגופייה שלבשתי עשוייה בסריגת יד, מלאכת מחשבת  כמעט כמו זו של הדלתות המפורזלות בגשר Ponte Veccio

 לאחר שבפעמים הקודמות ביקרנו בפלצו פיטי
וארמונות אחרים- הפעם הקדשנו חצי יום לגלריית Uffizzi בלבד!

חוש הזמן הוא החוש הכי יחסי שאני מכירה: בתוך מקום מלא  השראה כמו הגלריה המפורסמת לאמנות תחושת הזמן היא שונה בהחלט, ואפשר להבין זאת רק כשיוצאים החוצה, אל העיר:

נעליים- עבודת יד, נקנו בפראג לפני כמה שנים,B.C.גופיית קולר סרוגה,Zara- מכנסי ג'ינס לבנים

 כשראיתי לראשונה את השעון הזה הבנתי שהוא לא רק מכשיר למדידת זמן, אלא פלא עיצובי של ממש

השעון האהוב עליי מאז פסח האחרון- Fossil

אפרופו הזמן שהו מצרך יקר, בייחוד בטיולים (תרתי משמע), צריך לגוון ולהינות מכל העולמות:

חטאים קטנים ברומא

אחרי יום מלא בחוויות ותנועה השלווה של הכפר נעשית מתוקה ונחשקת במיוחד: Isole הוא מקום מבודד בפסגת הר שנמצא בMugelo – החלק הצפוני של טוסקנה מלא
יערות, אגמים ואוצרות שאפשר לתגן:

פטריות - קטפתי בעצמי!

אם כל הכבוד לצרפת ויום עצמאותה- אני לא יכולה להשתחרר מהקסם של איטליה, אולי גם כי את החופשה שלי ביליתי בדיוק כמו שאני אוהבת!

?איטליה 2011: להתנתק או לא להתנתק

העולם מתחלק לשניים:
אלה שבחופשות שלהם מתנתקים מהשגרה (משאירים הודעה בנייד ” אני בחו”ל,  תתקשרו אחר כך, לא חושבים על המתרחש בארץ, מתמסרים לחוויות – בקיצור, הבנתם את העיקרון!), ולאלה שנשארים מחוברים, מדברים, מתעצבנים, מנהלים את העניינים מרחוק. אני  יותר קרובה לקיצוניות הראשונה, אולי גם כי אני משתדלת לצאת לחופשות של 10 ימים עד  שבועיים לפחות, ובתוך הטיול עצמו גם לגוון את החוויות: לבקר בערים גדולות גדושות  תרבות וגם לא לפסוח בדרך על עיירות קטנות ומקומות שכוחי אל (יסלחו לי האיטלקים, למען האמת כמעת ולא נשארו להם כאלה- אני מתכוונת שהתיירים הגיעו לכל מקום!) על איטליה נאמר ונכתב כל כך הרבה שקשה לחדש בפוסט קצר- חוץ מלשלב כמה תמונות עם הערות קצרות:

להתפעל מהיופי האותנטי של העיירה טודי Todi שבחבל אומבריה.  אני לובשת כאן: חולצת “חתול” (בהמשך ביום אחר אשלב אותה עם ג’נס לבן) בשילוב עם מכנס כותנה מודפס, שניהם כמובן B.C., חגורה- Zara, טבעת אמבר וכסף,  משקפי שמש Bolle, והשעון יככב ויתואר גם בפוסט הבא!


…ולהביט לצלם בעיניים

לתכנן את המשך הנסיעה (מזל שבעידן הGPS לא חייבים להכנס לפרטים הקטנים)- ולכלול גם הנאות קטנות  וצבעוניות:

…ואחרי התלבטות קשה …

יש גם תוצאות: תיק בעיצוב שובב ומוקפד, פרקטי ובעל אמירה:

התיק נקנה בסן ג’מיניאנו, עיירת מאה המגדלים- מקום  יפה ומיוחד, אך בכמות התיירים שבו משתווה לבירות עולם בהן רבבות של תיירים גודשים את החנויות הקטנות ובתי הקפה בתוך הרחובות הצרים והציוריים . אבל לא נורא- סן ג’מיניאנו אף פעם לא מאכזבת, בייחוד עם נשארים עד מאוחר כשהרחובות מתרוקנים, ואפשר גם לעלות לחומה ממנה נשקף נוף טוסקנה מרהיב:

טייץ אאוט

טוניקה שעשויה ממשי
טבעי בצבע וורוד (ורד התה)- היא סוג של “חטא”: היא מפנקת ומלטפת, דקיקה,
מאווררת ובעלת וולנים מתנפנפים ברוח בצבע הקפה!

B.C.טוניקת משי, DKNYג'נס ישן, Bolle משקפי שמש ,Helena חגורה כלועה ,Camper נעליים

נכון שאצל רובנו
השילוב המתבקש לטוניקה הוא טייץ, אבל לא אצלי: אני שייכת לקבוצת המתחכמות שלא
הולכות בשום פנים ואופן עם טייץ במקום מכנסיים לשום מקום מלבד חדר כושר! דעתי בעניין
מוצקה כסלע: עדיף מכנס צר בכל אורך ובמקרים מסויימים – חצאית עיפרון! כאן אני
מיישרת קו עם הטרנד של העונה הנוכחית- מכנסיים ושמלה, שמסיבות ברורות עדיין לא תפס
כאן חזק, אבל אני מחקה בסבלנות לחורף (על כך בהרחבה בפוסטים הבאים).

…ועם כבר החלטתי
להתפנק ולפנק- אין כמו ג’ינס ישן רך וזרוק ליצירת ניגוד הולם לטוניקה המפוארת.

שיהיה
סופ”ש טרום-שבועות נפלא!

ניחוח האביב

זוהי רק טעימה קטנה של קולקציית אביב-קייץ החדשה של .B.C בניחוח שנות ה-20- אחד הסגנונות האהובים עליי, כי יש בו כל כך הרבה ניגודים: חולצות קלילות יחד עם חצאיות מכובדות, שמלות נועזות ותסרוקות חסודות, צבעי ילדות בהירים ושמחים ובדים בעלי משקל ונוכחות, והחשוב מכל- גזרות מתוחכמות, זורמות ומדגישות את תנועת הגוף.

 

שמלה מבד ז’ורז’ט מודפס בצבעי האביב: תכלת וכתום עדין. חגורת ג’ינס גמישה וכפתורים בכתפיים- לתיבול פיקנטי.

מגפי Marc Jacobs , גרבי משי, שרשרת אמבר צהוב

 

מכנס מבד ברוקד עם פס קטיפה, חולצת סריג בצבע שמנת עם צווארון שיפון אוורירי

טבעת עמבר, TJ Collection נעלי 

חצאית משי אפורה, בעלת חגורת ג’ינס גבוהה וצמודה

משולבת עם החולצה מהתמונה הקודמ

שמלת משי אוורירית

Neosence-נעליים

 (ישנה)H&O-חגורת תחרה

 

סופ”ש נעים ואביבי לכולם!