Archive | November 2010

הרומן שלי עם רכבות

פתחנו את השבוע בטיול לתוך נוסטלגיה תל-אביבית – מתחם “התחנה” החדש.

לבושתי הרבה, למרות שעברתי בקרבת המקום פעמיים בשבוע לפחות, לראשונה נכנסתי פנימה, וגיליתי מתחם מעוצב ומטופח, ויש בו כל מה שמושך מטייל ותייר פוטנציאלי: פיסות היסטוריה משוחזרים, חנויות ובוטיקים, מסעדות ובתי קפה, ואפילו חנייה צמודה! אך הפנינה האמיתית היא, כמובן, רחבת התחנה עצמה, עם פסי הרכבת והקרונות המשוחזרים, ואף ספסלי הישיבה ופנסי הרחוב- בקיצור- טיול קטן אל העבר…

תיק- נאור יעקבי ,Camper-סנדלי לקה,B.C.שמלה משובצת בצע בריק

אין כמו לסגור את הערב בארוחה מפנקת:

יש לי רומן ארוך עם רכבות. מבחינתי, זהו כלי תחבורה שמאפשר לחוות חוויה מיחדת של דרך, להרגיש אותה בכל החושים: תקתוק הגלגלים על המסילה, התנודות מצד לצד והנופים המתחלפים מבעד לחלון- אפשר לחלום, לקרוא, לנשנש או סתם לבהות! אבל המעניינת ביתר בעיניי היא התחנה: כל אחת, זו שמופיעה פתאום באמצע השממה, קטנטנה, עם גגון אחד, ספסל ובותקה של הכרטיסן, או התחנה העירונית הגדולה, כזו שרכבות מכל רכבי היבשת מגיעים אליה ונחשול של אנשים פורץ לפתע וזורם לאורך המסילה, מביא איתו עירבוביה של ריחות חדשים, קולות חפצים.

http://www.youtube.com/watch?v=yhFI5a33Xkw&feature=related

תחנת רכבת היא חלל מיוחד: ברוב המקרים היא גם פנים וגם חוץ, ושתי הישויות הללו מתקיימות בה בהרמוניה מופלאה! הרמוניה בין הניגודים היא נושא שעובר כחוט השני בכל העשייה שלי, וזו הסיבה שאת חלל הAtelie-  שלי החלטתי לעצב בהשראת תחנת רכבת: לתוך החלל המאוד פנימי של מבנה תעשייה שילבתי אלמנטים של חוץ. אני עדיין ממשיכה להוסיף ולשנות, וזהו תהליך אינסופי, כמו מסילה…

 

שבוע טוב ופורה לכולם!

עונת הטיולים והשופינג

אצלינו הכל הפוך: דווקא עכשיו, בסתיו, אפשר לצאת החוצה, לקחת הפסקה מהמזגן ולנשום אוויר רווי בלחות.  השנה האהבה לטבע הובילה אותנו עד לפינלנד, כך שבתקופת החום הבלתי נסבל כאן אני ומשפחתי נהנינו מיערות ואגמים קרירים ובקתת עץ כמו באגדות ממש.

ואם כבר מדברים על אגדות- הטיול לארץ המומינים הוא חובה על כל מי שנוסטלגיית ילדות אינה זרה לו:

אינני חובבת שופינג מאסיבי בחו”ל (ברגע זה איבדתי חלק מקוראי- אני מודעת לכך!), והסיבות לכך הן רבות: ראשית, ההנאות בארץ זרה הן רבות ומגוונות, ואני בתור קוטרית לא קטנה (יש מעט מאוד דברים שעשויים למצוא חן בעיניי) מבזבזת המון זמן עד שאני מוצאת פריט שווה. שנית, אני משוכנעת ובטוחה ששופינג מוצלח זקוק גם הוא להשראה- אחרת התוצאות יהיו עגומות. סיבה נוספת הוא שאני נוהגת להביא מחו”ל רק דברים מיחדים, כאלה שאין סיכוי להשיג אותם בארץ (או שלפחות נדמה לי שזה כך), ואת הדברים המיחדים מוצאים דווקא במקרה, תוך כדי טיול במקומות הכי הזוים…

כמו, למשל, החנות הזו בהלסינקי שממבט מעמיק התבררה כחסרת תועלת, אבל מעוצבת בהרבה חן והומור:

…או כמו העיירה הקטנה והשלווה lahti  בה נמצא בוטיק נעליים אשר שמחזיק מגוון מותגים שווים, חלק מהם אפשר למצוא אצלינו ב”בהונות” (למרות שבקיץ האחרון “הסתננו” לשם נעליים סינית באיכות גרועה מאוד, ונותר רק לקוות שזוהי הסתננות מקרית בלבד).

הזוג הזה נבחר ברוב קולות! הן טרנדיות (במידה- בדיוק בשבילי) אך גם מיוחדות, נוחות מאוד ומושקעות ביותר: שימו לב לטקסטורה והשרוכים המצטלבים!

גם טיולים וגם שופינג הם ממשפחת הפעולות התרפויטיות (ריפוי הגוף והנפש) ולכן הן אהובות כל כך עלינו, הנשים (אשר סובלות לעתים ממודעות יתר- ועל כך לא ארחיב בדבריי בפוסט זה). אגב, משני הבילויים האלה אני חוזרת בדרך כלל תשושה גופנית אך בתחושת סיפוק עילאית. והפעם התחברתי לסוג נוסף של טרפיה: בפינלנד ליקטתי פירות יער ופטריות באובססיביות יתרה!

אמנם מלבושי כאן אינם מוקפדים במיוחד, הם מועילים ביותר: נוחים ומחממים למדי!

אפילו אייל שני לא יצליח לתאר את טעמו של המרק שיצא מהפטריות האלו !

שתהיה לכם עונה של טיולים, חוויות ושופינג- כי זה הזמן לרענן את המלתחה!

חשיבותה של מקריות

רכשנו השבוע רובוט-מנקה – המצאה גאונית בהחלט, בייחוד לבעלי הכלבים שבינינו: “עב”מ” חינני למראה עושה חייל באיסוף האבק והשערות מהרצפה בזמן שאנו עסוקים בעניינינו! הרובוט מסתובב בחדר באופן מקרי, נתקל בקירות וחפצים, חוזר על עקבותיו וממשיך לשאוב כמיטב יכולתו. חברו המתוכנת היטב (ע”י חברה אחרת) שאמור היה לבסס את פעילותו על מדידה מדויקת של החלל ומידת הלכלוך, נכשל למרבה הפלא, בעוד שהקטנצ’יק ה”ספונטני” בהחלט עומד במבחן המצאיות! 

גם האוטפיט הבא כולו מקריות: החולצה הבארוקית גרמה לי לנבור במעמקי הארון ומתוך האוצרות האינסופיים החבויים בו להוציא דווקא את הג’ינס הכחול – פליט מארונה של חברתי. בעודו חדש וכחול בתולי, הגינס חיכה להזדמנות להצטרף למשהו מרגש יותר, מסוגנן ובעל טקסטורה מעניינת – ובקיצור – ההיפך המוחלט מג’ינס פשוט במראה של פעם

B.C.-חולצת "בארוק",Lee-ג'נס,Guess-מגפיים

 

הג’ינס והחולצה השלימו אחד את השני וכמו כל דבר שנוצר מהשראה מקרית אף מצאו להם לוקיישן מנצח: הג’יפ הישן של השכן אשר התמקם בחניה למשך יום אחד בלבד. את הבלגן שבתוך הג’יפ טשטשנו בעזרת פוטושופ, הצבע הירוק מקורי בהחלט.

סוף שבוע נעים ומלא חוויות לכולם!

 

 

Bohemian Chic

“אני אוהבת דברים ישנים, כאלה שיש סיפור מאחוריהם…”

ברברה חולניצקי, מייסדת הבוטיק האגדי “ביבה”

ברברה חולניצקי  חוללה מהפכה בעולם האופנה: הבוטיק שלה הציע לא רק בגד אלא תדמית שלמה, תדמית של אשה בעלת אופי וטעם ייחודי, אשה שיודעת להעריך את הסיפור שבבגד.

אולי זו התקופה, אולי זה האופי והיצירתיות האינסופית של סבתא שלי , אולי ההתפעלות של חברותיה שהיו בעיניי מחוללות הטרנדים האולטימטיביות- בכל אופן, בשנות השבעים המאוחרות הסריגים המדהימים שסבתא שלי סרגה השפיעו חזק (ולא רק עליי) ובמידה רבה עיצבו את תודעתי האופנתית. עוד לפני שידעתי על קיומה של “ביבה” (ברברה חולניצקי) ורבות אחרות -והנערצות בעיניי היום- ידעתי להתפעל מהתעוזה של סבתא שלי, מהיכולת שלה לשלב טקסטורות וצבעים וליצור יש מאין: להצמיח בגד עם אופי חזק וייחודי מחופן חוטים, כמה פיסות בד וכפתורים בודדים.

גם אני אוהבת בגדים מושקעים, לכן הפריטים של הקולקציה החדשה כוללים הרבה שילובי סריגה ידנית, מרקמים מתוחכמים וגזרת בניחוח רטרו.

אני שמחה לגלות שהמגמות אותן ציפו גדולים וחכמים ממני אכן מתרחשות גם בתחום האופנה: אנשים מחפשים את הייחודי, את המעניין, יותר ויותר בנות מודעות לקשר ההדוק בין תדמית להצלחה. בימינו להיות מיוחדת ושונה נחשב לחיובי ומעורר הערכה, והרבה מאוד בנות משתחררות מכבלי ה”אני רוצה שמלה כמו של השכנה” ובוחרות את הסגנון המתאים להן ורק להן. אני בחרתי את שלי, וכדי להמחיש את ההחלטה בחרתי את השמלה האהובה עליי מהקולקציה החדשה שמוקדשת כולה לסבתא מירה ז”ל

שבת שלום ושבוע טוב לכולם, התלבשו יפה והיו עצמכם!