Archive | August 2010

סטיות

אכן, שם מוזר לסיפורי מסע…

אבל זה רק החלק הראשון והשם מוצדק לחלוטין!

חזרתי מחופשה בת שלושה שבועות כמעט ברוסיה ובפינלנד. נפשי עדיין מלאה ברגשות מעורבים ובטני במאכלים מוזרים. למעשה רק אתמול הרגשתי סוף-סוף בבית – הכל בזכות הריחות מהמאפייה הנפלאה באיזור התעשייה שלנו. אמנם רוב האנשים שאני מכירה מייחסים לחלק הקולינרי של החופשה חשיבות רבה- אצלי זה אף חורג מגבול הנורמה, אולי בגלל שבמהלך שאר ימות השנה אני נוטה לזלזל בתחום זה. בחופשה אני רוצה גם לאכול טוב, שיהיה טעים, מגוון, או לפחות- שלא ירעילו אותי…דרישה זו התבררה כמוגזמת בחלק מהמקומות בהם ניסינו להשיג משהו אכיל…

 גם חלק נכבד מתכולת המזוודה שלי התברר כלא רלבנטי לאור העובדה שהחום העיק עלינו גם בחוץ וגם בפנים (אין שם מזגנים לרוב, למעט חלק מבתי קפה ומסעדות). כך ששם המשחק הוא- אוורירי וכמה שפחות נצמד לגוף- על רקע הזוי של כובעי פרווה:

 

B.C.שמלה אוורירית מכותנה מודפסת

להתחשב בעובדה שזהו הביקור הראשון שלי בארץ מולדתי מאז שעזבתי לפני עשרים שנה (למעט ביקור קצרצר במוסקבה לפני חצי שנה)- זה לא ממש מביך ואף
חיובי לשכוח את סגנון חיי היום יום שם. אובחן, החיים האלה די קשים- בעיקר בכל מה שקשור לנוחות ולנגישות

אפרופו נוחות, אחד המחזות ההזויים ביותר ראינו בכיכר האדומה: חיילי המשמר העומדים דום זוכים לניגוב זעיה (מסכנים!) ע”י חייל אחר

 

 
חשוב להדגיש שיש הבדל משמעותי ביותר בין השהות במוסקבה בתור תייר בודד או זוג לבין ביקור משפחתי: רוב המקומות אינם מותאמים לביקור עם ילדים, ותפריט הילדים המוצע במסעדות אינו מפצה על העדר השמחה למראה התייר-וזה במילים עדינות! לעומת זאת, ריבוי האפשרויות לבילוי תרבותי בעיר מאלץ אותך להתאמץ (זוהי מילת המפתח להשרדות במוסקבה!)- והמאמץ הזה משתלם (גם אם העייפות והחום גורמים לך להראות כמו הלן מסיינפלד):

Fly London נעליים ,B.C. שמלת אוברול עם גב פתוח

המוזאונים, הארמונות, הגנים המטופחים, המבנים המדהימים בעיר- כל אלה הם חוויה אדירה, גם כשיא מתובלת בעשן סמיך (יומיים מתוך שישה ימי שהותינו במוסקבה).

B.C.אוברול, SACKS חגורה, CAMPER נעליים

ויתרתי על ביקור במספר חנויות נעליים (טוב, לא כולם, פשוט לא מצאתי את-אשר-נפשי-חשקה-בו)- לטובת ביקור באחת מחנויות הספרים הטובה והגדולה בעולם, ובפעם השנייה השנה יצאתי עם שלל מכובד, וגם סימנתי לעצמי את קניותיי הבאות באינטרנט.

כך שאת מוסקבה עזבנו עם מזוודות עמוסות ספרים ומתנות לילדים מהמשפחה- אף זוג נעליים נוסף (גם זה סוג של סטייה- אני מתכוונת לאי-קניית הנעליים). אבל הסטייה תוקנה במלואה בהמשך החופשה – ועל כך בפוסט הבא!

רכבת לילה לסנט-פטרבורג- בשבילי זה כמו מסע בזמן

 שבת שלום!