Archive | October 2011

באיחור אופנתי: שבוע האופנה בחולון

שבוע האופנה בחולון התברר כאירוע מעניין, שונה, ומה שבטוח- פורץ דרך בארץ. בלטו בהעדרן תצוגות של מעצבים- ולא חשוב אם העיניין הוא ביצירת קונקורנציה לאירוע של סוף נובמבר או סיבה אחרת, בכל מקרה התצוגות היו מוסיפות זוהר וחן לאירוע שהרגיש לי תאורטי מדי, שלא נאמר יבש

יולי זיו הכריזמטית תרמה מנסיונה והוסיפה שיק ונחוח “חו”לי”, ורון ארד, דורין פרנפורקט ודניאלה להבי בלטו בכישרונם וברמה המקצעית שלהם: גאווה גדולה! בנוגע לאורחים- הסגנון הבולט היה סגנון רחוב ישראלי, לא מתאמץ משהו- וחבל, כי עונת המעבר בארץ מאפשרת לוותר על כפכפים וגופיות לא מחמיאות

איש העסקים הדרוזי הוא ללא ספק המתלבש המשקיע ביותר באירוע- בזכות גלבייה לבנה מושלמת בעלת כיפתור נסתר מגוהץ (!) בקפידה. כמובן שהיו גם כמה אורחים ואנשי מקצוע שסגנונם המובהק והמוקפד לא השאיר בעוברי אורח ספק באיזה אירוע מדובר: יולי זיו (בתמונה למעלה), שני הגרסוניירים, כמה מעצבות צעירות שלבשו את יצירותיהן – לא רע בשביל אירוע ראשון מסוגו בארץ אחרי שנים של שממה. הלוואי שימשך וישתבח

!

The Long Dress on The Bridge

גשרים תמיד עוררו בי השראה- אולי בגלל הגובה, ואולי בגלל הנוף הנשקף מהם, אבל בעיקר בגלל האנרגיה הדינאמית אותה אנו קולטים בעת עלייתנו על גשר. הפעם לא התאפקתי ושלפתי אאוטפיט שצולם לפני שנה בו שילבתי שמלה בצבע חאקי- גם הוא הפייבוריט הנצחי אצלי!- עם תיק עץ בצורת מזוודה והמגף האהוב עליי

תיק-מזוודה-“קאירי” בנחלת בניימין, GUESS-מגפיים , B.C. שמלת חאקי ארוכה



גשר הוא תמיד חיבור-לפעמים בין שני קצוות, לפעמים דווקא בין דברים דומים. החיבה לגשרים ליוותה אותי מהרגע שבו התחילו להופיע אצלי ניצנים של ביטחון עצמי מקצועי- בזכות המורה הדגול שלי לעיצוב במה סשה ליסיאנסקי ממנו למדתי את העקרונות החשובים למקצוע ולחיים- וכל זה קרה, כמובן, בתאיטרון “גשר”. גם אז נהגתי להסתובב אם חצאיות ושמלות ארוכות ומגפיים כבדים -זה בניגוד לדעה הרווחת שרובינו חסרות סגנון אישי בגיל19

http://fashionforward.mako.co.il/news/campaigns/15779/

אחת מעבודות הגמר של התואר (טוב, גם זה היה מזמן) היא גשר ללא סוף- עבודה שאני עדיין גאה בה- למרות שהיו אחריה הרבה אחרות


וגם כשחזרתי לעסוק בעיצוב אופנה, המראה מעל הגשר מרגש ומרומם את רוחי תמיד, תרתי משמע- ולא חשוב מה זורם תחתיו:

נחל

או כביש סואן

תיק-מזוודה-“קאירי” בנחלת בניימין, חגורת עור- שריד משנות ה-90, GUESS-מגפיים , B.C. שמלת חאקי ארוכה


מחאת המגהץ

כן, לא פחות ולא יותר: החלטתי לפתוח את תצוגת קולקציית סתיו חורף של

B.C.

 עם מחאה

!

אני חושבת שכלי נפלא כמו מגהץ ראוי למעט כבוד חרף העובדה שהוא מסוגל לחולל פלאים: להפוך סמרטוט שהרגע יצאה ממכונת הכביסה לחולצה רעננה, ליצור בן רגע צעיף מחבל מצ’וקמק, ואף להוסיף ערך לשמלה שתלויה לה בחלון ראווה, ומעט כבוד למעצב ולבעל החנות. אין ספור פעמים התביישתי לראות בגד עם קצוות מגולגלים תלוי לו עם תווית המחיר שאינה מבשרת בשורות לארנק שלכם- לזה בדיוק אני קוראת: פלצנות! הטובים והוותיקים בתחום יודעים שיש לגהץ כל תפר- מיד אחרי שהוא נתפר, ולרענן כל בגד מיד אחרי שנוצר- ולא משנה מאיזה בד הוא עשוי. אז די להיות פראייריות וקורבנות של זלזול:

אם אלה שמייצרים את הבגד לא מכבדים אותו- למה שאנחנו נעשה זאת

?

אין כמו שמלת כותנה קלילה בצבע פודרה בשילוב פשתן אפור לורקס כדי להמחיש את טענותיי

בחרתי לשלב אותה עם שריג שחור פרוותי

ויש גם חולצה

חג שמח לכולם, ותוכיחו שבנות ישראל לא פראייריות- תקנו רק בגדים איכותיים

סירנו על ברכנו?

יש לנו חג בו אנו אמורים לסחוב סלים (בימינו בעיקר הילדים סוחבים יוגורט ופרי לגן), ויש את פסח בו מבשלים ומארחים (או מתארחים ועומדים בפקקים). אך סדרת חגי התשרי היא הארוכה מכולם. הנחמה הגדולה בתוך כל המנוחה המטורפת הזאת (לאלה מאתנו שעובדים קשה לוקח קצת זמן להתרגל לשגרת המנוחה, ועד שמתרגלים- זה  נגמר…) היא שאחרי שסחבנו סירים בערב החג – ממש כמו כל עם ישראל-

אפשר לשבור לשבור את השגרת הבישול והאפיה , ולמרות שהתוצאות הפעם לא הכזיבו:-

 שברתי הפעם בדרך הכי לא צפויה לעצמי …

ליתר דיוק, די החליטו בשבילי וזרמתי, תרתי משמע

שנה טובה ומלאת סיפוק לכולם

אפרופו סיפוק- הקולקציה החדשה מושקת בימים אלה, הצילומים- בקרוב מאוד

!

ולכל התלמידות שלי

לשמור על התעוזה, על יצר הסקרנות

להקפיד
ולהתעדכן בכל הזדמנות

להקדיש זמן לפרטים הקטנים

ותמיד להתייחס לקול הפנימי ברצינות

גמר חתימה טובה ושבוע טוב

!