Tag Archive | אופנה

Back to the Future

My 2014-15 winter collection “Back to the Future” I’m going to seize medieval attire: body wrap, to provide heating, comfort, freedom of movement (by the geometric cuts and patchwork sophisticated) and the tradition of handmade (knitting, twisting and embroidery). Thought that gave birth to the collection is how to make a constructive element of nostalgia, sift and filter it to bring it into the future. I went to one of the periods of my favorite history – Middle Ages. Referring to features that are valuable to me and unfortunately almost worked from the world: knowledge of handicrafts different saved appreciation for generations, contact the integral of the person with the forces of nature, and most importantly – the pace of life can give dignity to the process of action of garment 20140123_120037_IMG_7500a

קולקציית החורף החדשה שלי קיבלה את השם המחייב הזה בזכות ולא בחסד: הפריטים הם מיצוי של תפישת הלבוש של ימי הביניים, אותה תפישה שעל-פי ההארכה שלי עתידה להתבסס בעולם האופנה גם בעתיד: בגד מושקע וייחודי מכבד עת בעליו, מספר את סיפורו לסובבים, אך גם מזכיר לזה שעוטה את הבגד מעין הוא בא, בכל יום מחדש תפקידו לעטוף את הגוף, להעניק חימום, נוחות, חופש תנועה (על ידי חיתוכים גאומטריים ועבודת טלאים מתוחכמת) ולמסורת של עבודת יד (סריגה, שזירה וריקמה)  גם בחירת הבדים המסורתיים (צמר, משי, פשתן, כותנה) וצבעי אדמה עמוקים בהשראת ציורי השמן של גדולי הציירים הם מחווה לאתיקה פשוטה ובסיסית: הכבוד ניתן לבגד בהתאם להשקעה ולאיכות.  מסורת היא דבר נפלא, היא תמיד מהווה עוגן ומתגלה בהקשרים חדשים תוך כדי העבודה, ושאלות כבדות כמו “להיות או לא להיות” דורשות מעט חיוך  🙂

Geometric cutting method referred sophisticated garment includes many diagonal cuts in order to create a convenient structure, slender proportions by the proliferation of vertical lines. The selection of traditional fabrics (wool, silk, linen, cotton) and deep earth tones inspired by the paintings of famous painters are a tribute to simple and basic ethics: respect garment according to investment and quality. Tradition is a wonderful thing, it always turns out an anchor and new contexts on the job, and serious questions as “To be or not to be” require little smile 20140123_120325_IMG_7517a כל דגם בקולקציה הזאת הוא ייחודי ומשוכפל עבור הלקוחות בסדרות קטנות. החל מ היום אקדיש פוסט קטן עם סיפור העומד מאחורי כל דגם. את הפריטים מהקולקציה החדשה ניתן להשיג בחנות און-ליין

http://market.marmelada.co.il/bcfashion ובבוטיקים המובחרים בעולם.

Each model in this collection is unique and duplicated for customers in small series. Starting from today, I will devote a post with a story behind each model. The items are available in the online shop

 http://market.marmelada.co.il/bcfashion

Fashion Night כיכר המדינה

גל של אירועי אופנה נוצצים הוא ללא ספק תירוץ טוב לחזור אל הבלוג, ומן הראוי שאפתח בפוסט קליל

ביום חמישי האחרון התקיים בכיכר המדינה בתל אביב אירוע מדובר ומיוחצן שמטרתו להצטרף ל-18 בירות אופנה בעולם אשר כבר עשו זאת לפנינו:  לילה שכולו חגיגת אופנה ויופי! מובן שלא יכולתי לפספס וכך גררתי את בן זוגי היקר מצויד במצלמה (כמובן) אל תוך הלילה התל-אביבי הסוער משהו

מצענו את עצמינו צועדים לצד (!) השטיחים הצבעוניים, אדומים וירוקים לסירוגין, ובמוחינו המחשבה (שהופיעה די בו-זמנית- יש לציין) על “משתה לעת דבר” מאת פושקין

לאחר כרבע סיבוב בכיכר הבנתי שאין טעם להתנגד לפיתויים ונכנסתי לבחון את נעליים המשובחות, תחילה ב עמנואל
שם מגפי ה”Marc Jacobs” שלי עמדו במבחן המדרגות התלולות אל קומת הגלריה ונשאו אותי בגאווה בין מדפי עור משובח אותו אני מעדיפה לבחון באווירה פחות צפופה (ולקבל החלטה לקראת סוף עונה !

משם המשכנו את הסיבוב לצד יפיפיות העיר, חלקן היו באמת יפיפיות, אחרות היו מלוות בגברים דמויי ארנק אשר נגררו במבטים אדישים ופיהוקים המרמזים על כך שמבחינתם האירוע הסתיים מזמן- בקיצור, היה משעשע… עד שראיתי אותן: על מדף חנות נעלי נשים

Mary

הן היו: המגפיים הקצרים המושלמים בהיסטוריה -כמו גם רוב חבריהם מהמותג האהוב עליי

Chloe & Marc Jacobs

אני מודה לך על החזרתה של כתיבת הבלוג לסדר היום שלי, ועל כך המגפיים האלה יועלו לראש רשימת המשאלות שלי: Chloe

אחכה שהמחיר יהיה שפוי- ואיתו אולי עוד כמה דברים בארצינו הקטנטונת שכאן זה לא המקום הנכון לפרט: הרי הבטחתי פוסט קליל

אני אחכה, יש לי סבלנות של חתול העורב לטרפו, וכשמדובר בנעליים- אני גם בדרך כלל זוכה בשלל

עשר אצבעות לי יש, או: איך לבחור בד לחצאית אופנתית

לפני כשנתיים התבשרנו על חזרתה של גזרת שעון החול. ואיתה גם החצאית המתרחבת. לקח לנו זמן לעקל, אבל היום כל בחורה צעירה המחוברת למתרחש סביבה יודעת למצוא את מתניה ללא היסוס ולהדק אותן בחגורה

חצאית "סנדי" ארוכה מקדימה וקצרה יותר מאחורה, בשילוב 3 בדים: פשתן, סטן וכותנה

הגזרה הקלאסית הביאה איתה את הנפח ממנו חששנו (ועדיין רובנו חוששות) אך גם את העונג הרומנטי והילדותי מעט- להרגיש את החצאית  “זורמת” לה בנפילה חופשית וצוברת נפח כלפי מתה- וכך יוצרת חיטוב ויזואלי של איזור המותן והירכיים.

חצאית מלפני כמה שנים בגזרה מתרחבת מ- 4 חלקים A

המישוש של הכפלים הרכים מחזיר את חויות הילדות (לי לפחות- או שאולי נסחפתי קצת…) טוב, בכל אופן, הימים בהם חצאית היתה פריט הכי נפוץ בארונה של כל אישה חוזרים ובגדול. והפעם הגיעו גם הבדים של פעם- ועל כך אני שמחה במיוחד- איך לא: הרי אני חובבת אריגים מושבעת וטקסטורות שאפשר למשש ממש עושות לי את זה!

http://www.net-a-porter.com/intl/boutiques/trends/list.nap?SelItem=21&custom_list=Texture_Expert_

כמובן שהטוויסט קיים (רבים יגידו: טוב שכך!), כי הרי לא נבחר  חצאית מ”סתם” פשתן היות ורובנו לא חובבות גיהוץ!

חצאית מבד מעורב, בעלת נפח המאוזנת ע"י וולן וחגורת קשירה מג'ינס לייקרה

גם את אלה בעלי הטוויסט, וגם את אלה שלא (בדי סבתא שכאלה) אני מעדיפה למשש – הרי יש לי עיניים בקצות האצבעות, בדיוק כמו שלמורה יש זוג כזה בגב! מסקנות המישוש מתחלקות (כמו כל דבר בחיים) לכמה רמות: רמה 1- נעים לא נעים (ברמה זו באמת מחליטים אל-פי אינטואיציה בלבד, וצריך ללמוד ולפענח מה באמת עושים עם הבד), רמה 2: האם הבד רך/כבד/נשפח/קשיח/אוורירי ועוד שלל איפיונים שבאמת עוזרים לבחור (העונה כדאי להתרכז באלה בעלי טקסטורות מיוחדות ואף קשיחים ומרשרשים- למעוניינים לערב גם את חוש השמיעה), ובשלב השלישי מצטרפת ההבחנה בין אריגים לסריגים ואפשר גם לברר את הרכב הבד (שישפיע לא רק על הטיפול והכביסה אלה על טכניקת תפירה וגימור הבגד

חצאית רוכסן בשילוב בד פשתן מעורב בעל טקסטורה "מישושית" במיוחד וכותנה מעורבת סינטטי

אפשר להתחיל לתפור! רק תעיינו בגזרה ובהוראת

בהצלחה

המשך יבוא

?איטליה 2011: להתנתק או לא להתנתק

העולם מתחלק לשניים:
אלה שבחופשות שלהם מתנתקים מהשגרה (משאירים הודעה בנייד ” אני בחו”ל,  תתקשרו אחר כך, לא חושבים על המתרחש בארץ, מתמסרים לחוויות – בקיצור, הבנתם את העיקרון!), ולאלה שנשארים מחוברים, מדברים, מתעצבנים, מנהלים את העניינים מרחוק. אני  יותר קרובה לקיצוניות הראשונה, אולי גם כי אני משתדלת לצאת לחופשות של 10 ימים עד  שבועיים לפחות, ובתוך הטיול עצמו גם לגוון את החוויות: לבקר בערים גדולות גדושות  תרבות וגם לא לפסוח בדרך על עיירות קטנות ומקומות שכוחי אל (יסלחו לי האיטלקים, למען האמת כמעת ולא נשארו להם כאלה- אני מתכוונת שהתיירים הגיעו לכל מקום!) על איטליה נאמר ונכתב כל כך הרבה שקשה לחדש בפוסט קצר- חוץ מלשלב כמה תמונות עם הערות קצרות:

להתפעל מהיופי האותנטי של העיירה טודי Todi שבחבל אומבריה.  אני לובשת כאן: חולצת “חתול” (בהמשך ביום אחר אשלב אותה עם ג’נס לבן) בשילוב עם מכנס כותנה מודפס, שניהם כמובן B.C., חגורה- Zara, טבעת אמבר וכסף,  משקפי שמש Bolle, והשעון יככב ויתואר גם בפוסט הבא!


…ולהביט לצלם בעיניים

לתכנן את המשך הנסיעה (מזל שבעידן הGPS לא חייבים להכנס לפרטים הקטנים)- ולכלול גם הנאות קטנות  וצבעוניות:

…ואחרי התלבטות קשה …

יש גם תוצאות: תיק בעיצוב שובב ומוקפד, פרקטי ובעל אמירה:

התיק נקנה בסן ג’מיניאנו, עיירת מאה המגדלים- מקום  יפה ומיוחד, אך בכמות התיירים שבו משתווה לבירות עולם בהן רבבות של תיירים גודשים את החנויות הקטנות ובתי הקפה בתוך הרחובות הצרים והציוריים . אבל לא נורא- סן ג’מיניאנו אף פעם לא מאכזבת, בייחוד עם נשארים עד מאוחר כשהרחובות מתרוקנים, ואפשר גם לעלות לחומה ממנה נשקף נוף טוסקנה מרהיב:

האגודה הישראלית לפלצנות

ראשית- אפתח באוטפיט נחמד וצבעוני של דגם חדש לגמרי- כפי שהבטחתי בפוסט הקודם! 

שמלה סרוגה בשילוב ג'ינס דנים וחוט ירוק

טוב, עד כאן הכל צבעוני ואופטימי, אבל הפעם שוב ארשה לעצמי חריגה מתחומי הרגיל: 

בהחלט תצטרכו לסלוח לי על מידה מסויימת של תוקפנות, מרמור וסרקאזם, אבל הפעם אפרוס כאן לשיפוטכם את מכאוביי (חלקם מקצועיים)! 

ביטויי הפלצנות אורבים לנו בכל מקום, אך הנפוץ ביותר (ומקומם מאוד בעיניי) הוא בטחון עצמי מופרז- כזה שלא מתבסס על כלום ולעתים מסתיר מאחוריו בורות ושקר גס. השבוע, למשל, ניהלתי שיחה עם תלמידה חדשה, בחורה צעירה ונבונה, אודות לשיטות הלימוד השונות ושמעתי ממנה (בפעם ה-לא-זוכרת-כמה) שלא רק שרוב המורות לתפירה, גם המומחים (!) והותיקים ביצרני האופנה (!)הסבירו לה את היתרונות של העתקת גזרות מוכנות מ”בורדה” (מגזין אופנה בסגנון “עשה זאת בעצמך”) על פני לימוד גזירה בצורה יסודית (הבנת מבנה הגוף, לקיחת מידות ובניית גזרת בסיס). 

http://www.grumperina.com/knitblog/archives/2006/07/plan_b_1.htm

עניתי לה, שלכל אחד ואחת מטרות שונות: אלה שרוצים להתעמק על מנת להבין את ההגיון שבדברים- כדאי שילמדו את היסודות (אגב, זה נכון לגבי כל תחום!), לעומת זאת אלה שרוצים ללמוד להעתיק (שאיפה לגיטימית ואופציה מהירה עבור מי שרוצה “טעימה” קטנה מהתחום או אולי רק לשדרג את המלתחה הביתית)- כדאי מאוד ש”המומחה” יפרוס בפניהם את האפשרויות הרבות והרמות השונות אליהן ניתן להגיע! ובמקום לטעון ש”בורדה” עדיפה על כל השאר- רצוי שיגלה שתמורת שכר נאה הוא בעצם מתכוון לשמש תחליף למדריך ההוראות שנמצא ב”בורדה” עצמה! אני מודעת שיכולת לימוד עצמאי (אוטודידקטיות) שונה מאדם לאדם, ומי כמוני יודע כמה נחמד לעבוד בקבוצה קטנה עם הדרכה צמודה ובאווירה תומכת! אני רק דורשת הגינות ויושר מקצועי: גלו לתלמידים שלכם את האפשרויות הרבות ותנו להם את האופציה להחליט מה מתאים להם!

…ולקינוח-אנקדוטה קטנה (מהחיים, כמובן!)

השבוע נכנסתי לחנות “טמבור” השכונתית על מנת לרכוש עוד (!) ציוד סטודיו החדש שלי ושמעתי את אחת הקונות שואלת כיצד מפעילים את השעון שעתה רכשה. המוכר מהחביב החליט (משום-מה) שזה הזמן להתבדח ואמר לה שאם לא תכניס את הסוללות – הרי פעמיים ביום זה יהיה השעון הכי מדוייק בעולם… התגובה של הגברת הצעירה היתה לא צפויה עבור המוכר, וגם עבור שאר הקונים: היא ענתה לו בביטחון ובפנים כעוסות שהבדיחה שלו לא מובנת ולכן מטופשת, ומוטב שיתרכז בהסברים כיצד מכניסים את הסוללות! בנקודה זו שאלתי את עצמי: ממתי זה הפך להיות לגיטימי- לשאת את הבטחון העצמי המופרז שלך בגאון?

שיהיה לכם שבוע טוב ונטול דאגות!

 

Romantic touch נגיעה רומנטית

למרות שהאסוציאציה המיידית עם המילה “פסח” היא בשום אופן לא “רוח” או “קלילות” אלא דווקא ההיפך – כובד ותפיחות, החלטתי הפעם להעלות פוסט אוורירי במיוחד ולהקדיש אותו לרוח החג, תרתי משמע.

_

 .

תיק המסנג'ר החדש- הפייבוריט שלי לקייץ הקרוב

למילה “רוח” פירושים רבים, וכולם יתאימו כאן כאחד: גם זה שקשור למזג האוויר, גם זה שמאפיין מצב נפשי, זרם או תנועה. רוח מביאה איתה קלילות וחופש, ובמקרה שלי- גם מבלגנת את השיער

חולצה- B.C., ג'ינס- DKNY, תיק-B.C., סנדלים-Sako Or

כך שהתסרוקת שלי הופכת לעדכנית מאוד- ברוח הרומנטיקה!

Beethoven, a portrait by Joseph Karl Stieler, 1820

 אין דבר שמתחרז טוב יותר עם הרוח מאשר הים, גם באמנות, וגם במציאות! האאוטפיט הזה צולם בטיילת תל-אביב (למרות שברקע נראת בעיקר המזרקה- אלה שמכירים את תל-אביב יודעים שמאחוריה אכן יש ים)

_

החולצה הרומנטית האוורירית והשקופה – כזו שאיננה מגבילה את תנועות הגוף ומתנפנפת ברוח- חזרה אין ספור פעמים אל זירת האופנה

Maria Bicknell, painted by Constable, 1816

אך רק במאה הקודמת היא פסקה להיות הלבשה תחתונה והועלתה לדרגת פריט אופנתי עצמאי.

בשנות השישים המאוחרות הגרסה הכפרית של החולצה הרומנטית (הסוג שאני אישית מחבבת במיוחד) עושה קמבק, והפעם היא נראת זהה עבור בנים ובנות!

Keith Richards

 ההיפים החזירו לחיים את רוח החופש, הצדק, שאיפה מתמדת לשלמות ומאבק לשינויים- בדומה לאלה שעשו זאת כמאה וחמישים שנה קודם לכן -הרומנטיקנים הגדולים של המאה ה-19: וובר, בטהובן, שוברט שופן ופגניני, שאטובריאן, ביירון, סקוט ושלי, גיוגו, ז’ורז’ סאנד, גיינה ו דה מיוסה. הציירים הגדולים של התקופה הרומנטית השרישו בתודעתנו את הדימויים של רוח החופש והשינוי: הטבע הפראי, הרוח הנושבת, התנועה וחוסר הסדר

"Shipwreck of the Minotaur", by J. M. W. Turner

ויליאם טרנר- גדול הרומנטיקאנים האנגליים של המאה ה-19- היה אחד הציירים האהובים עליי, עוד לפני שפיתחתי חיבה לחולצות רומנטיות (חובבי האמנות – עמכם הסליחה)

"Wivenhoe Park", by John Constable, 1816

 הגיבור הרומנטי האולטימטיבי הוא מהפכן, לוחם החופש ושובר המוסכמות, אדיב, נדיב ובעל טעם משובח בכל! מי ייתן וכל אחד ואחת מאיתנו יהיה (כמעט) כמוהו!

The Blue Period התקופה הכחולה

ישנם צבעים להם אנו נשארים נאמנים ללא קשר לאופנה או מצב-רוח (ירוק- במקרה שלי), אך בזמן האחרון התווספו גוונים נוספים לפלטת הצבעים העשירה והמגוונת ששוכנת בארוני, ובאופן מפתיע, השולט מביניהם בתקופה זו הוא הצבע הכחול!

חצאית משובצת משולבת ג’נס כחול כהה- .B.C

כמובן שיש גוונים מסויימים של הצבע וטקסטורות אותן אני מחבבת במיוחד:

גופייה- .B.C , ג’קט-cassidi ישן, נעליים בגוון תכלת מדהיםןגזרה מושלמת-MYKA, שרשרת- תמר גל

חצאית זו נשלפה לאחרונה מהארון ומצאה לה פרטנרים מוצלחים ונוחים:

 

חצאית-.B.C, גולף-ZARA ישן, גרבינים-.B.C ,תליון-תמר גל

 

על-פי תורת הפנג-שואי, אהבה לצבע מסויים היא ביטוי של שאיפה למצב מסויים, תכונת אופי שחסרה, שאיפה להשלים את החסר. ההסבר הזה נראה הגיוני מאוד במקרה שלי- הרי בתקופה זו אני פעילה מאוד (על גבול הבלתי -אפשרי), נהינית מאוד מהעשייה (על גבול הטירוף) ומהאינטראקציה עם אנשים חדשים ומעניינים- כך שטיפה קטנה של רוגע אותה מייצג הצבע הכחול לא תזיק כאן בוודאי!

חולצת מעטפת וחצאית-.B.C

 

ישנם אנשים שהכחול מייצג אותם באופן תמידי: הרוגע והיציבות הנפשית הוא חלק מן ההוויה הפנימית שלהם. הם אנשים שיודעים להעריך את הדברים החשובים באמת, קורנים לעתים את השקט הנפשי שלהם ומשרים גם על הסובבים את הרוגע והאופטימיות. יש שקוראים להם “אנשים בעלי אנרגיות חיוביות” ויש האומרים שהם נעימי הליכות. אך מוסכם על כל הדעות שאלה האנשים אותם היינו רוצים לטפח בסביבה הקרובה שלנו!

אני מאחלת לכם כמה שיותר אינטראקציה עם “אנשי הצבע הכחול”, גם בחג!

דוגמה תורכית

הפוסט הזה יוקדש כולו לאורנמנטים . התוודעתי לקיומם עוד בילדותי,  אך התאהבתי קשות בשנות התשעים המוקדמות, בתקופת לימודיי באוניברסיטה.

התחום הזה רחב ומרתק (למי שדברים כאלה מרתקים אותו), דוקטורטים מאמרים רבים של טובים וחכמים ממני נכתבו בתחום זה, לכן מחובתי להתמקד: בחרתי לכתוב כאן על יכולתו של האורנמנט לרתק את העין, ובמקרים של התמכרות קשה כמו שלי – גם לשבות את הלב!

כפי שאמרתי כבר, למדתי על סגנונות האורנמנט במסגרת הלימודים הגבוהים, כחלק מלימוד תולדות הסגנון, האדריכלות והבגד. איכשהו תמיד ריתקו אותי דווקא דוגמאות מורכבות, אלה המתפתלות ודמויי מבוך, קונטראסטים של צבעים וצורות מופשטות מעוררות דמיון

מכיוון שלצערי אינני יודעת לסרוג ברמה שיש לי סיכוי לסיים חולצה תוך פחות משבע שנים (זה בדוק), אני הולכת בדרך הפשוטה והמעשית יתר מבחינתי – למצוא בד ולתפור!

 חולצה- .B.C, מכנסיים- PEPE, צעיף-MORGAN, תיק-.B.C

כאן באה לידי ביטוי לא רק המשיכה הטבעת שלי לפאר (משי וקטיפה), אלא גם האובססיה לטקסטורות שאפשר לראות, למשש ולשלב.

בשבילי האורנמנט הוא סוג של חידה. הוא מופשט, ובכך דומה למנגינה או לשיר. הדימויים מהם האמן שואב את השראתו נעשים משניים ככל שהמבנה מתפתח, וההתפעלות מהצורה עצמה תופשת את מקומם.

סיבה נוספת לכך ליכולתו של האורנמנט לרתק את העין היא הפרופורציה המושלמת, המחושבת באופן מתמטי. “הכוונה היא להרמוניה, לשיווי משקל מושלם בין חלקי היצירה” *

ועוד אחת- מחשבה עמוקה ופילוסופית שפותחת לי כיוון מחשבה נוסף אודות האורנמנט המוסלמי בכלל והטורקי בפרט-

הידעתם?: “האמן המוסלמי מנוע מלתת לטבע או ליקום פרשנות סובייקטיבית (ובכך גורלו זהה לזה של האמן ביהדות), הוא חייב להדגיש את חווית האין-סופי מצד אחד, ואת חוסר הערך של הקיום הארצי.. מצד שני…האורנמנט הוא דידקטי ובא ללמד, בדרך הפחות קונקרטית, כי מאחוריו מסתתרת האלוהות. **

 

הציטוטים כאו מתוך מאמרים של

*אברהם רונן

**חנה טרגן

The Blog Fairy

נתקלתי באתר הזה במהלך שיטוטיי האקראיים והנדירים באינטרנט. גם הפעם הסתמכתי על אינטואיציה בלבד, ומה שמשך את עיניי – המשכתי לעקוב אחריו, עד שהגעתי לאתר: http://www.theblogfairy.com

נראה מבטיח! בעידן בו הנדימן וסופרוומן  (כאלה שאוהבים ומסוגלים לעשות הכל לבד) אינם נולדים כמעט– אני בטוחה ששרותי המומחית הם חיוניים ביותר!

נזכרתי בפייה הטובה מ”שרק 2″: אושר- דמעה אחת והוא שלך!

בחרתי הפעם באאוטפיט אביבי ו”פייתי” במיוחד  (במסגרת הטעם שלי, כמובן)– ברוח החג האהוב עליי – ראש השנה לאילנות, אך גם במסגרת ההכנות הקדחתניות של התלמידות שלי לפורים (גם שם מככבות הרבה פיות)

 מעיל.B.C    גרביוני תחרה.B.C  מגפונים GUESS

את המעיל עיצבתי בהשראת המעיל הבארוקי הרוסי – מן המאה ה-18, והוא עשוי, כמו במקור, מסוג מיוחד של צמר. הגב של המעיל מורכב מ-8 חלקים, ומשמעות השם מתרגום חופשי “מחמם הגוף”- דבר שמאוד רלוונטי בימים אלה!

מותו של סגנון

אולי זה בגלל העונה, ואולי בגלל התחושות המעורבות שלי בקשר לחילופי האופנות ובעיקר בגלל חזרתן ההולכת וקרבה של שנות ה-90 – החלטתי גם השבוע לפנות אל העבר הרחוק (כמה אופייני לי!)

סגנון הרוקוקו נחשב אצל אחדים מחוקרי תולדות האמנות כסגנון נפרד, אך הדעה הרווחת היא שהרוקוקו הוא המנייריזם של הבארוק: כל המאפיינים הסגנוניים נשתמרו אך הוקצנו מאוד, ובמקרים בודדים הגיעו למימדים אבסורדיים!

בתקופה הרוקוקו, בדומה לבארוק, התפישה האסתטית של אושר ופאר מוגזם (בוודאי בעיני רובינו היום) הובילה להופעתה של פאנייה (תוספת דמויית קרינולינה המרחיבה את השמלה למימדים פנטסטיים)

שמלת השק (שילוב של שמלה וגלימה),

המון המון תחרות וסרטים, קישוטים ותכשיטים

הרוקוקו הוא סגנון של אנשים שאהבו את את תענוגות החיים, את כל מה שמוגזם, תיאטראלי, שובר שגרה- בדיוק כמו מארי אנטואנט (או הדמות של מארי אנטואנט)

http://www.youtube.com/watch?v=1WjsqVwWyrI

הרוקוקו שימש לי השראה, עד כמה שזה נראה מוזר, לאאוטפיט הזה, רווי צבעונית אביבית, פרנזים ומלמלות.

 

 טוניקה-PULL &BEAR, גרביון תחרה וחגורה – .B.C, נעליים- CAMPER, גופיית פרנזים-GOLF

לקחתי מהסגנון העשיר הזה רק את מה שמתאים לי (ובכך אולי עשיתי עוול לסגנון אך נשארתי נאמנה לעצמי) – ביטויים של שמחת חיים טהורה: את הצבעוניות הפסטלית הרכה, את תשומת הלב היתרה ללבנים (הכוללים תחרות ומלמלות)

ואת החיבה למחשוף נדיב (יחסית!)

ככה זה- כדי לקחת השראה מסגנון הרוקוקו לא חייבים להפוך למיכל נגרין! (אפשר לקרוא אגדות קלאסיות ולראות את “שרק”)

שיהיה שבוע טוב,

ועשו משהו עם ההשראה שלכם!

אני הולכת להפוך את שלי לקולקציית קייץ….