Archive | shopping RSS for this section

סטודיו פתוח ואביב חדש

הדוגמניות המקסימות שלי דניאלה ולילך הפיקו חיים בדגמי הקולקציה החדשה
Hovering above the Water
DSC_3375
G0345
J0081
G0419
לכבוד קולקצית אביב קייץ החדשה אני פותחת את הסטודיו שלי לקהל ומזמינה לראות ולהכיר את תהליך העבודה, החל מהרעיון ועד הבגד המוכן. אגלה לכם כמה סודות כמוסים וכמה טיפים של בחירת סגנון אישי- מנקודת מבט של מעצבת, כמובן 🙂
אספר קצת על בחירת בדים ושילוב חומרים, על היחסים המורכבים שלנו עם הטרנדים –
20140307_120830_DSC_0814a
20140307_121637_DSC_0820a
כן, גם כשמדובר בכסוף ומבריק- אבחר תמיד לשלב עם קנבס פשתן (הפעם: רך ובתוספת חוט לורקס שזור – יוקרה אמיתית!) ואם כבר מדברים על יוקרה: המגפיים שבתמונה הן של האחת והיחידה:
http://www.allsaints.com/
– הרכש החדש מהנסיעה האחרונה שלי ללונדון, שהייתי חייבת “להוציא לטיול” אביבי בשילוב עם שמלה קלילה וצבעונית!
אשמח לראותכם בשבוע הבא!
https://www.facebook.com/events/229153300606892/
אשרו הגעה בדף האירוע- ותוכלו לקבל צעיף משי אמיתי- מתנה!

לונדון 2014: עבודה, הנאה ופירגון

IMG_20140211_194355
IMG_20140213_151147
לפני שבוע חזרתי מלונדון- ביקור של 6 ימים שרובו היה מוקדש לעבודה, שהיא כידוע אחת ההנאות הגדולות שלי. התאדרתי במיטב הפריטים מקולקציה החדשה שלי לחורף הבא שאת הצילומים שלה השלמנו לפני כחודש – עם יעל ונעמי צלמות, דוגמנית- דניאלה צ’צ’יק
IMG_7507a

ביקרתי בתערוכות ובתצוגות אופנה במסגרת שבוע האופנה מהגדולים והמעניינים בעולם ( אם לא ה-) אז היה מאלף: קריר, נוצץ, רווי יופי, סטייל, מפגשים מתוכננים ואקראיים עם אנשים בעלי תשוקה אמיתית לעשיה היצירתית שלהם, תיאטראות, מוזאונים , שני זוגות נעליים וכמה פריטים מיוחדים ששמחו להצטרף לגרדרובה הפרטית שלי
מטרת הנסיעה העיקרית הייתה לבחון מקרוב את תעשיית האופנה בלונדון דרך ביקור בתערוכות, תצוגות, סמינרים ופגישות-ואכן הסקתי כמה מסקנות אבל בעיקר שאלתי שאלות רבות, נהניתי לראות אנשים מוכשרים שעובדים ויוצרים בהנאה והחלטתי לפרגן לכמה מהם כאן בבלוג שלי
התערוכה הראשונה שביקרתי בה היתה
PURE-IMG_20140211_172534
IMG_20140210_190058
IMG_20140211_132003
פיור מתקיימת פעמיים בשנה ומשתתפים בה מעצבי אופנה ואקססוריז מכל העולם. יש לציין שהאירוע מאורגן היטב, נעים לבקר בו ומספר הכישרון ורמת האיכות למטר מרובע היא גבוהה ביותר! בתוך החוויה האדירה הזאת של סגנונות רבים, מעצבים ומבקרים שמדברים בכל שפה אפשרית, בוחנים, מציגים, יוצרים קשרים עסקיים וידידותיים- פגשתי כמה מעצבים וחברות שאת הסגנון שלהם אהבתי במיוחד:
הראשונה היתה פלביה, מעצבת אופנה מקסימה מעיירה איטלקית בשם טרני ובעלת מותג
RuberLab
עם אג’נדה אקולוגית ואיכות יוצאת דופן של מוצרים
העיצובים של פלביה משדרים הרמוניה, רוגע ונחת: http://www.ruberlab.com
http://shop.ruberlab.com/index.php/
חשבתי על מסורת עשירה ומפוארת שעומדת מאחורי הבחירות הסגנוניות של פלביה, מסורת שאפשר ממש לחוש אותה בכל פריט ופריט- וזה מקסים וכובש בעיניי
בשלב הזה שאלתי את עצמי: האם אפשר לשייך את הסגנון שלי למסורת כלשהי? אצטרך להמשיך ולהרהר בנושא בזמני החופשי- וכנראה לאמץ דעה של מישהו מהצד, מומחה בלתי תלוי כלשהו 🙂 רעיונות יתקבלו בברכה 🙂
אמרתי לפלביה שהסגנון שלה מוצא חן בעיניי מאוד- למרות שהוא שונה מאוד משלי. מנקודת מבט של פשיוניסטה סקרנית שאוהבת לשלב סגנונות שונים- אימצתי!הבחירה שלי : http://shop.ruberlab.com/abito-canotta-bamboo.html
חברה נוספת שמשכה במיוחד את תשומת לבי בסגנונה המיוחד ובעיקר באותה השתייכות ברורה למקורות -אך עם קריצה הומוריסטית מקסימה ועיצוב החלל הייחודי שתומך בכל החגיגה של טקסטורות וצבעים והדפסים מקסימים- כך שפשוט הייתי חייבת לדבר עם הנציג, סיימון החינני והחרוץ.
http://www.whitestuff.com/article-artlabout/
גיליתי חברה עם צביון מקומי אוטנטי, הרבה פריטי קז’ואל איכותיים שישתלבו יפה בארונה של כל חובבת וינטאז’ ואפילו אחת כמוני שלאחרונה מנסה לא להגזים במשיכה לעיצובים מן העבר
הבחירה שלי: http://www.whitestuff.com/images/products/large/408536_MULTI.jpg

לאחר שאירחו אותי כל כך יפה בפיור: הרצאות, תצוגות, מעצבים ונציגים ששמחו להכיר ולחלוק חוויות ופירגון הדדי, הקדשתי יומיים לפגישות, מחקר מעורב בשופינג בתיבול תרבותי וקינוח תיאטראלי- ועל כך בפוסט הבא (בהרחבה)
IMG_20140214_173648
IMG_20140211_184054
ביקשתי לאשר במייל את ההזמנות לתצוגות של שבוע האופנה אותן קיבלתי ממעצבים עצמם או דרך הסוכנויות שלהם. מאחר ואצל המארגנים הרשמיים לא הייתי רצויה לא כמעצבת ולא כבלוגרית (אם חושבים על זה קצת אפשר להבין את הסיבות 🙂 – ומפאת חוסר זמן ביום האחרון – בחרתי בתצוגה אחת מתוך אלו שהוזמנתי, של מעצבת בשל אורלה קיילי
http://www.londonfashionweek.co.uk/designers_profile.aspx?DesignerID=477
– גם היא בעלת צביון אנגלי- וינטאג’י שכל כך התאים לי להשלמת החוויה של הביקור כולו:
IMG_20140215_132156IMG_20140215_132331IMG_20140215_132253

ולסיכום שאלת המליון דולאר (מעצבים, סוכנים, בעלות הבוטיקים- היכונו!): האם האסטרטגיה של
PURE
לארח כמעט כל מי שמגלה עיניין מייצרת תנועה שמייצרת פרסום למציגים? או שהגישה של מארגני שבוע האופנה ששומרים על צביון אליטיסטי, אירוע לחוג מצומצם מאוד של בעלי עיניין הוא אסטרטגיה הפוכה שמצדיקה גם היא את עצמה עבור חוג לקוחות פוטנציאליים שלה- או שמה זוהי דרך לשמור באובססיביות על היוקרה של האירוע על חשבון החשיפה המיידית להמונים? מה שאפשר לומר בוודעות הוא שכשרונות רבים מצויים בשני המקומות, ואם כבר משווים אז מבחינת החוויה המקצועית והאווירה פיור קיבלו אצלי נקודות זכות רבות, כמו כן המארגנות החינניות של
SCOOP
תערוכה בעלת צביון מעט שונה, בוטיקי-אומנותי. אני עדיין לומדת את הנושא, כך שכל הערה או הצעה תתקבל בברכה
IMG_20140215_134641IMG_20140213_150336
סופ”ש מקסים ואביבי

H&Mעל תשלחני ל

אין ספק ששיתופי פעולה בין מעצבים גדולים ומותגים הם מבורכים והרווח הוא כולו של קהל הפשיוניסטות ופשיוניסטים. אני רואה רק בעיה אחת: ברגע שמישהו מנסה למכור לי את הרצון להיות כמו מילה יבוביץ- לא משנה כמה היא מהממת ומיוחדת, זה הופך את כל העיניין לקיץ’ אחד גדול. להזכירכם, אחת ההגדרות של קיץ’ היא “משהו שהוצא מן הקונטקסט”. הקונטקסט (הקשר-בעברית תקנית 🙂 היה הסטייל ושיק הנערי והגרובי שכל כך אופייני לאיסבל מראן. גם מילה היא ללא ספק אחת שיש לה כזה, וכל שאר העולם יצטרך לעבוד קשה כדי להשיג את הסטייל, את השיק ואת הגרוב המיוחד של מילה ושל המעצבת שלה! אין כאן קיצורי דרך- ולא יהיו: סטייל הוא משהו שמוקרן מבפנים החוצה, לא ניתן לקנות אותו, אבל ניתן בהחלט להוועץ באלה שמכירים את הטמפרמנט שלכם ובעיקר אלה שמאחלים לכם טוב- ולא להראות כמו מילה או כמו בר (כי זה פשוט לא יקרה!)
הינה דוגמה קטנה, לכל אוהבי מכנס “פס הגנרלים” שבינינו (קודם כל -אני איתכם! זוהי אחת ההמצאות הנוחות והמחמיאות שיש! בגלל הפוטנציאל לגמישות יתרה של המכנס והודות לקו האנכי שמחמיא כמעט לכל מבנה גוף
19
18
16
המכנס הזה, אגב , מקולקציית הקייץ שעבר
http://market.marmelada.co.il/products/45787
מובן שכל העולם כבר רוכב על הטרנד הזה של שנות ה-80 (שמקורו בכלל במיחזור של דנים ישן ופתרונות להרחיב בגדים למידה גדולה יותר 🙂
https://www.google.co.il/search?q=isabel+marant+for+h%26m&hl=en&tbm=isch&tbo=u&source=univ&sa=X&ei=okWDUo7IDu314QS9nIHQAg&ved=0CEUQsAQ&biw=1260&bih=869#facrc=_&imgdii=_&imgrc=TrvtklApftiM2M%3A%3BEfJJaQat0mqNXM%3Bhttp%253A%252F%252Fcloud4.collegefashion.net%252Fwp-content%252Fuploads%252F2013%252F06%252Fisabel-marant-hm.jpg%3Bhttp%253A%252F%252Fwww.collegefashion.net%252Ffashion-news%252Fisabel-marant-for-hm%252F%3B495%3B435
האם המכנס עושה את העבודה? תחליטי, הקריטריונים לבחירה הם שלך!

אלה שמכירים את ההיסטוריה של האופנה אומרים שמאז שברברה חולניצקי פתחה את הבוטיק המפורסם שלה “ביבה” עולם האופנה השתנה: מעצבים כבר לא שאפו ליצור פריטים מדהימים אלה להכתיב סגנון לבוש. אפשר כמובן להתווכח על הפרטים הקטנים של התפנית הזאת, אבל התהליך הוביל אותנו בהדרגה אל ההיפך מן הכוונה המקורית: רבות הבנות היפות והמהממות שחוששות לרכוש וללבוש משהו בעל אופי, קצת שונה מהקונסנזוס, ובמקום זה קונים דברים חד-פעמיים, כאלה שלא חבל להתחרט ולזרוק אחרי פעם או פעמיים.
ושלא תבינו אותי לא נכון: יש פריטים שווים ברשתות, החוכמה היא למצוא אותם! מבלי להתפתות לשפע, למחיר, או לעובדה שמילה נראית בזה מעלה : זו לא חוכמה, הרי היא וגם בר יראו מעולה אפילו בבייסיק של פוקס 🙂
ולסיום: על פי
לואיסה סמית (Louisa Smith)
ועוד חזאי טרנדים מכובדים נוספים, עתיד האופנה טמון דווקא במציאת הטאץ’ הייחודי, חברות גדולות כבר עובדות על זה, והבאת המעצבים ליצירת קולקציות קפסולה היא חלק מהתהליך , ויש לקוות שההיבטים השליים עד כה הם רק חבלי לידה, ובעתיד נזכה לרכוש פריט שיותאם במיחד לאופי ולטמפרמנט, וגם למצב הרוח! יש אור בחלון הראוה
15

תודות מיחדות לצלם מיכאל פיש,
סטיילינג: אנה קרפונוב,
איפור: מיכל בלילוס,
שיער: יוסי נחמיאס,
והדוגמנית ההורסת אירנה בוריסנקו

The whole is more than the sum of its parts

השלם הוא יותר מסכום חלקיו: אמנם כולם יודעים שזה נכון ברוב המקרים- אך לאחרונה מצאתי כמה הוכחות חדשות

20130920_122327_DSC_7282ma 20130920_114755_DSC_7195ma 20130920_114817_DSC_7196ma

ראשית. התערוכה הנהדרת  של רכבי האספנות שהרים “מועדון ה-5” בפארק הלאומי : הסתובבתי שם מלאת התפעלות והרגשתי ממש חיבור קוסמי עם האנשים האלה שכל כך מסורים לתחביב שלהם, משקיעים בפרטים הקטנים – ובסוף מציגים את פרי שיחזורם  להמונים. מספיק להציץ לרגע בצירים של המכונית היפיפיה משמאל כדי לחוש ממש עד כמה היוצר אוהב את מלאכתו

פתאום הכל התחבר לי, ואפילו הדברים הקטנים לא נראו מקריים: בחירת הפריטים לקולקציית הקייץ עליה עמלתי עד לפני כמה ימים, ההתרגשות שלי בכל פעם כשאני מתחילה תהליך חדש, מסע חדש- בין אם מדובר בנסיעה ליעד חדש או פרוייקט יצירתי חדש, ואפילו “טקס” בחירת אאוטפיט הספציפי של הבוקר- אחד כזה שארגיש איתו בנוח, מתאים לנסיבות, לעיסוקים של אותו היום, כמו האוברול הזה עליו אני חורשת כבר מספר שנים (שהוא בעצם מורכב משני חלקים). פתאום שמחתי והרגשתי שלמה עם כל הבחירות והשילובים שעשיתי בקולקציית החורף הנוכחית- ובעיקר עם אלה ה”משוגעים” יותר, שמורכבים מפיסות של הדפסים וחומרים בטכניקות שונות

השלם הוא בהחלט שדרוג רציני של כך חלקיו, אז הינה “טעימה” קטנה מהקולקציה החדשה- בכיכובה של לילך היפה : בדיוק תואמת את רוחות  הסתיו שנלחמות ממש בימים אלה לסלק את החום והלחות של הקייץ

המשך יבוא…Copy of J0293 J0305

מלחמת הקולבים

20121215_152146_DSC_3442b

קולקציית האביב החדשה היא סיבה טובה לחזור ולחדש את כתיבת הבלוג- לאחר הפסקה של מספר חודשים!

לאחר מלחמה של ממש שכללה התלבטויות, ויכוחים, ביטולים וגניזות של דגמים מסחריים בהחלט (אבל חסרי אמירה לחלוטין) החלטתי שאני הולכת באומץ אחר נטיות לבי לאקלקטיקה בצורות, בחירת חומרים וסטיילינג שהוא ממש אבל ממש לא מיינסטרים. בחרתי לשמור  על קשר עם הטרנדים בעזרת מעט הומור: עץ האבוקדו המחייך אינו נכלל בחולצת השלייקס האוורירית אך איכויותיו בהחלט נשמרו בה !

20130112_155538_DSC_3675ps

אני מאמינה שפריט אשר נוצר באהבה ובהשקעה רבה מקרין אותן החוצה ומעניק למי שלובש אותו את הנוחות ואת העוצמה אשר הושקעו בו20130112_155534_DSC_3674ps

20130112_155529_DSC_3672ps

20130112_155638_DSC_3688ps

תמונות מהפקת האופנה של קולקציית ה”בוהו שיק ” החדשה בפוסט הבא!

http://www.facebook.com/photo.php?fbid=4397942235980&set=a.3340810008335.2124299.1511229839&type=1&theater

יש למה לחכות

ובינתיים- תשמרו על החיוך!

Fashion Night כיכר המדינה

גל של אירועי אופנה נוצצים הוא ללא ספק תירוץ טוב לחזור אל הבלוג, ומן הראוי שאפתח בפוסט קליל

ביום חמישי האחרון התקיים בכיכר המדינה בתל אביב אירוע מדובר ומיוחצן שמטרתו להצטרף ל-18 בירות אופנה בעולם אשר כבר עשו זאת לפנינו:  לילה שכולו חגיגת אופנה ויופי! מובן שלא יכולתי לפספס וכך גררתי את בן זוגי היקר מצויד במצלמה (כמובן) אל תוך הלילה התל-אביבי הסוער משהו

מצענו את עצמינו צועדים לצד (!) השטיחים הצבעוניים, אדומים וירוקים לסירוגין, ובמוחינו המחשבה (שהופיעה די בו-זמנית- יש לציין) על “משתה לעת דבר” מאת פושקין

לאחר כרבע סיבוב בכיכר הבנתי שאין טעם להתנגד לפיתויים ונכנסתי לבחון את נעליים המשובחות, תחילה ב עמנואל
שם מגפי ה”Marc Jacobs” שלי עמדו במבחן המדרגות התלולות אל קומת הגלריה ונשאו אותי בגאווה בין מדפי עור משובח אותו אני מעדיפה לבחון באווירה פחות צפופה (ולקבל החלטה לקראת סוף עונה !

משם המשכנו את הסיבוב לצד יפיפיות העיר, חלקן היו באמת יפיפיות, אחרות היו מלוות בגברים דמויי ארנק אשר נגררו במבטים אדישים ופיהוקים המרמזים על כך שמבחינתם האירוע הסתיים מזמן- בקיצור, היה משעשע… עד שראיתי אותן: על מדף חנות נעלי נשים

Mary

הן היו: המגפיים הקצרים המושלמים בהיסטוריה -כמו גם רוב חבריהם מהמותג האהוב עליי

Chloe & Marc Jacobs

אני מודה לך על החזרתה של כתיבת הבלוג לסדר היום שלי, ועל כך המגפיים האלה יועלו לראש רשימת המשאלות שלי: Chloe

אחכה שהמחיר יהיה שפוי- ואיתו אולי עוד כמה דברים בארצינו הקטנטונת שכאן זה לא המקום הנכון לפרט: הרי הבטחתי פוסט קליל

אני אחכה, יש לי סבלנות של חתול העורב לטרפו, וכשמדובר בנעליים- אני גם בדרך כלל זוכה בשלל

עפה על עצמה: בעלת בוטיק

B.C. שמלה
נעלי גלדיאטור- עבודת יד מטוסקנה
FOSSIL- שעון:

יש לי חלום: שכל בוטיק יהיה בעל אופי וסגנון ייחודי, כך שכל לקוחה תרגיש את עצמה מלכה (או נסיכה) אמיתית. ברור לי לגמרי שהחלום הוא אוטופי- אבל עדיין מדי פעם אני “מוציאה אותו מהמגירה”, כמו אבא של וונדי מ”פיטר פן” או כמו שאני עצמי עולה על הנדנדה בגן המשחקים: קודם בודקת שאין אנשים מסביב

דווקא לחלום האוטופי והמשוגע  על הבוטיק המושלם יש בסיס מוצק: הבוטיקים הראשונים התחילו כאוספים של פריטים יחודיים ובעלותיהם היו הכהנות הגדולות של הסטייל- מכתיבות אופנה ויוצרות סגנון עבור כל לקוחה! היום כדי לשרוד בעלות הבוטיק מכניסות “סחורה” מכל עבר, כך שרוב חנויות ה”בוטיק” נראות כמו בזארים בהם אפשר למצוא פריטים אופנתיים באיכות טובה לצד חיקויים זולים והמוניים

האם הצורך לשרוד במציאות בה רובינו רוצות את מה שיש לשכנה הוא זה שגורם להצפת הסחורה מהסוג הנחות בבוטיקים ? אם היד על הלב (של בעלת הבוטיק): כמה מהן באמת “עפות על עצמן” בידיעה שהן אכן מביאות את הבשורה האופנתית ויוצרות סטייל? כמה בעלות בוטיק יסתכנו באי הבנה מצד הלקוחות ויביאו דגמים הזויים ומיוחדים ? הרוב יעדיפו להכנס לתחרות עבודה מראש מול הרשתות הגדולות ולהביא פריטים “מיין סטרים”  במחיר מפתה

כאן המקום לגלות את החצי השני של החלום שלי:  אני חולמת על לקוחות כמו התלמידות שלי-  סקרניות, פתוחות לשינויים, רעבות לתגליות אופנתיות חדשות! לקוחות כאלה יכנסו לבוטיק במטרה למצוא לעצמן משהוא מיוחד, יתלו את הפריט לידיהן בחרדת קודש וימדדו בציפיה להפתעה מדהימה! לקוחות כאלה ישלמו על פריט איכותי ויסרבו לגעת באחד שלא ישרוד אפילו את הכביסה הראשונה- רק מפני שהוא זול וכי ראו דומה לו אצל מישהי… בעולם האוטופי שלי כל אשה ונערה תתחנך לטעם איכותי (פרושו בעייניי טעם טוב) בדיוק כפי שהיא מתחנכת להגיינה ולכללי התנהגות בסיסיים

כאן הגעתי לשאלת הביצה והתרנגולת: האם הלקוחות יביאו את השינוי או שכמה מבעלות הבוטיקים האיכותיים ביותר ימשיכו “לעוף על עצמן” אבל באמת- והלוואי שיחזיקו מעמד במשימה הלא קלה הזאת- להכתיב סגנון וטעם. יש כמה כאלה גם בארצינו הקטנטונת- ואני מחזיקה להן אצבעות

בנוסף ליחסי כבוד הדדי ושיתוף פעולה עסקי ומקצועי עם 6 בוטיקים איכותיים ברחבי הארץ החלטתי השבוע על פתיחת בוטיק אינטרנטי משלי

B.C. Fashion

 ב”מרמלדה מרקט”- אתר צעיר שכולו יצירה מקורית המנוהל על- ידי בנות מקסימות עם דרייב מטורף לשווק אופנה. החנות תפתח בימים הקרובים עם מגוון דגמים חדשים ומפתיעים שיישלחו ישירות אליכם לבית או למשרד

וההמלצה לסוף השבוע: שמלת מקסי בעלת גב חשוף מבד 100 % כותנה רכה ומלטפת

עופו על עצמכן ועל תשכחו ללבוש ג’קט בערב

אדום אש

וגם סלק, יערה ודומדמניות

השבוע קשה לי להתעלם מנוכחותו של האדום- ולא רק בגלל המדורות המעשנות תחת חלוני אלא כנראה שזו התקופה שלו- ולא רק במובן הטרנדי

הסריג הפשוט הזה בצבע היערה היה פיתוי שלא יכולתי לעמוד בו ביום אביבי (קצת לפני פסח) כי מיששתי אותו והרגשתי פשתן- אחד החומרים האהובים עליי, וגם רכות של ויסקוזה- שילוב מנצח שגרם לי להתחזק בדעתי לעצב וללבוש בגדי פשתן! המכנס הקצר בעל הדפס פרחים בגווני אדום וירוק אמנם חוגג בימים אלה יום הולדת 4- אך דווקא עכשיו הפך לאקטואלי מתמיד קליל, נוח ומתאים לצבעוניות האדמדמה שחזרתי לאהוב לאחרונה

B.C. מכנס ברך, FOREVER 21- שרשרת- משוק הכרמל,סריג, CAMPER-סנדלים

בסופו של דבר הכל מתחבר- תרתי משמע: האהבה שלי לשילובי חומרים שונים  מניבה פירות (דגמים) שיש להם איכויות מישושיות, והעיסוק היומיומי בחומרים שונים (לא רק בדים!) כנראה נותן לי את הדחף להינות הנאה צרופה מחיבורים חדשים של טקסטורות וצבעים. כך ביום שבת שלפני יומיים מצאתי מקום מרהיב ביופיו : פרדס עצי הרימון שכולו פרח בכתום, על אדמה שנחרשה ממש לפני שעות ספורות- וכל זה לצד אחד הנחלים היפים, נחל ציפורי שבגליל התחתון

אפילו המאכלים האדומים נראים מפתים בעייניי לאחרונה- כמו ניוקי הסלק החלומי שטעמתי ב”קפה סמדר” בירושליים

כאן המקום לברר כיצד והיכן כל זה מתחבר- והתשובה היא- נחלת בניימין!!

אין כמו אאוטפיט בגווני אדום (יערה, דומדמניות ושאר פירות) לשיטוט בנחלה- הרי אדום הוא צבע האומץ, ואני חייבת מנה גדושה ממנו כדי לעמוד בפיתויים ולבחור רק את הנכון ביותר

שיהיה שבוע אדום אש, וקחו בהומור את העשן ושאר המפגעים

הנסיכה עם/על העדשה

זה התחיל בבוקר אחד בבית מלון פסטורלי בסן דייגו : הייתי מוכנה לטעום מהרגלי הצריכה ההמוניים באאוטלטים של קליפורניה

להתחשב בג’ט לג קל, כמות האטרקציות המכובדת ומרחקים אותם צריך לגמוע כדי להגיע ממקום למקום- זה היה מעשה גבורה של ממש. האם היה שווה? אז ככה: כמו בסיפור המפורסם על הנסיכה שעלתה בגבורה על ערמת סדינים ושמכות מבלי לדעת (אבוי!) מה מסתתר מתחתיהם, כך גם בסיפור שלי- החוויה היתה מרעננת ושונה מכל מה שהכרתי. די מהר היה ברור שגם אם הייתי רוצה (סתם, נניח לרגע..) לחוות את הטיול הזה נטו- ללא קניות – לא הייתי מצליחה בשום אופן! כי כשמגיעים לארץ כלשהי צריך לנסות ולהתאים את עצמך לאווירה ולמנהגי המקום.. ההמשך ברור ואין צורך להרחיב

היה די קר וקודר, כך שהמעט שיכולתי הוא להוסיף קצת צבע לשכבות הרבות שנאלצתי ללבוש:

מעיל, צעיף וסוודר כחולן בהה- B.C.

אחרי כמה ימים אינטנסיביים של אטרקציות מדהימות (באמת!) ושוטטות מטישה באאוטלטים הייתי בשלה לחוות את הדבר האמיתי- בדיוק כמו המלכה האם שחיפשה את הנסיכה האמיתית ולא מוכנה היתה להתפשר יותר בעד שום הון שבעולם! את הדבר האמיתי גיליתי בווגאס- ולא, זה לא היה

Luxor

בית המלון דמוי הפירמידה המפורסם

וגם לא שכנו האגדי שהייתי חייבת (בתור חובבת אגדות) לשמש כרקע לתמונה קיטשית מעין כמוה

סוודר אהוב ונחרש ביותר בצבע חרדל ושילוב ג'ינס משופשף- B.C.

היה קר, האף שלי האדים אך לא שחררתי את המצלמה מהיד! עד שהגענו למעוז חפצי (שאר בני משפחתי היקרים התאפקו ופרגנו)- קניון במרכז לאס ווגאס ובו ריכוז גבוה במיוחד של מעצבים שווים

אופנה מדברת אל כולם- רק לא תמיד מבינים את השפה

 הוקסמתי מהעיצובים המקוריים של

וכאן אני מגיעה לעיקר: המלכה האם מהאגדה חיפשה את הנסיכה העמיתית, זו שתרגיש את הפגם גם דרך כל השכבות המרככות- וכך גם העדשה שלי (קרציה שכמותה!) חיפשה את הפריט המושלם, כזה שעשוי מבד איכותי, בעל רפרנס עיצובי ותפור לתפארת! רצוי גם שעם כל אלה יישב טוב על הגוף – וכאן נפלו כמה גיבורים

חבל

אבל אז נמצא הפריט המושלם

או בגרסה הלבנה

היה כמובן גם ביקור חובה

לאחר מכן החלטתי לפשוט את הספק-סוודר- ספק-חולצה, ובמראה הפשוט והנקי

סוודר מדהים, דקיק וחם- Timberlend

הייתי מוכנה לקנח במנת קפה איטלקי משובח – דבר שאינו מובן מאליו באף מרכז קניות בארה”ב, עם תוספות מושחתות במיוחד, קיצ’יות וסנוביות- אך טעימות וחד פעמיות- בדיוק כמו סיפור אגדה טוב

בתנועה מתמדת

תנועה היא המצב המועדף עליי: נסיעה ממקום למקום, חוויות חדשות, נופים מתחלפים- כל אלה גורמים לי
התרגשות וזו גם הסיבה שאעדיף תמיד קומפוזיציה דינמית בתמונה (מזל שבן זוגי הוא צלם מוכשר ויש ממה לבחור!), זו שתופסת רגע אחד
מיוחד במינו ומאפשרת לדמיון להשלים את הסיפור:

את הדרך משדה התעופה
ברומא לIsole  שליד פירנצה אפשר לצלוח ברכב בשעתיים וחצי, אבל
אחרי לילה ארוך שכלל התארגנות וטיסה העדפנו לעשות עצירה וטיול נחמד בטבע- ליד
העיירה Terni
(כ-100 ק”מ צפונית לרומא). המפל המרשים שנגלה לעיינינו הוא Marmore- מיזם תיירותי מתקופת האימפריה הרומית:

פירנצה היא עיר תוססת
מלאה באוצרות תרבות ומקומות בילוי ופינות חמד מיוחדות. הגופייה שלבשתי עשוייה בסריגת יד, מלאכת מחשבת  כמעט כמו זו של הדלתות המפורזלות בגשר Ponte Veccio

 לאחר שבפעמים הקודמות ביקרנו בפלצו פיטי
וארמונות אחרים- הפעם הקדשנו חצי יום לגלריית Uffizzi בלבד!

חוש הזמן הוא החוש הכי יחסי שאני מכירה: בתוך מקום מלא  השראה כמו הגלריה המפורסמת לאמנות תחושת הזמן היא שונה בהחלט, ואפשר להבין זאת רק כשיוצאים החוצה, אל העיר:

נעליים- עבודת יד, נקנו בפראג לפני כמה שנים,B.C.גופיית קולר סרוגה,Zara- מכנסי ג'ינס לבנים

 כשראיתי לראשונה את השעון הזה הבנתי שהוא לא רק מכשיר למדידת זמן, אלא פלא עיצובי של ממש

השעון האהוב עליי מאז פסח האחרון- Fossil

אפרופו הזמן שהו מצרך יקר, בייחוד בטיולים (תרתי משמע), צריך לגוון ולהינות מכל העולמות:

חטאים קטנים ברומא

אחרי יום מלא בחוויות ותנועה השלווה של הכפר נעשית מתוקה ונחשקת במיוחד: Isole הוא מקום מבודד בפסגת הר שנמצא בMugelo – החלק הצפוני של טוסקנה מלא
יערות, אגמים ואוצרות שאפשר לתגן:

פטריות - קטפתי בעצמי!

אם כל הכבוד לצרפת ויום עצמאותה- אני לא יכולה להשתחרר מהקסם של איטליה, אולי גם כי את החופשה שלי ביליתי בדיוק כמו שאני אוהבת!