Archive | romantic look RSS for this section

מלחמת הקולבים

20121215_152146_DSC_3442b

קולקציית האביב החדשה היא סיבה טובה לחזור ולחדש את כתיבת הבלוג- לאחר הפסקה של מספר חודשים!

לאחר מלחמה של ממש שכללה התלבטויות, ויכוחים, ביטולים וגניזות של דגמים מסחריים בהחלט (אבל חסרי אמירה לחלוטין) החלטתי שאני הולכת באומץ אחר נטיות לבי לאקלקטיקה בצורות, בחירת חומרים וסטיילינג שהוא ממש אבל ממש לא מיינסטרים. בחרתי לשמור  על קשר עם הטרנדים בעזרת מעט הומור: עץ האבוקדו המחייך אינו נכלל בחולצת השלייקס האוורירית אך איכויותיו בהחלט נשמרו בה !

20130112_155538_DSC_3675ps

אני מאמינה שפריט אשר נוצר באהבה ובהשקעה רבה מקרין אותן החוצה ומעניק למי שלובש אותו את הנוחות ואת העוצמה אשר הושקעו בו20130112_155534_DSC_3674ps

20130112_155529_DSC_3672ps

20130112_155638_DSC_3688ps

תמונות מהפקת האופנה של קולקציית ה”בוהו שיק ” החדשה בפוסט הבא!

http://www.facebook.com/photo.php?fbid=4397942235980&set=a.3340810008335.2124299.1511229839&type=1&theater

יש למה לחכות

ובינתיים- תשמרו על החיוך!

על נרקיס ונרקיסיזם

הנסיך נרקיסוס הוא דמות ממיתולוגיה יוונית ועל שמו נקאת ההפרעה הנפשית הידועה. בסיפור המקורי הנסיך הצעיר ויפה התואר לקה ביהירות ובשחצנות ודחה את כל הבנות שהתאהבו בו- עד שהתאהב בבבואה של עצמו! הגישה הפשטנית אומרת שהנסיך טבע בביצה כתוצאה ישירה של אקט קיצוני של התייחדות עם עצמו, ולבסוף זכה לרחמי האלים והפך לפרח יפיפה. ניתן להבין את הסוף כמשל לדרך ללא מוצא אליה מובילה התאהבות עצמית, או ללכת עם התפישה המקובלת שלפיה האהבה העצמית היא היא העונש שהוטל על נרקיסוס ע”י האלים! היוונים גם הגדילו לחשוב כמה צעדים קדימה (תכונה שלא היתה מזיקה לאף אחד מיתנו!) וצפו את ההתלהבות שלנו מיופיו הטהור של הפרח, ממרקם העלים העדין ומצבעוניות שכולה אור! פרחי הנרקיס הם מראשוני פרחי האביב (לפחות באקלים ובתקופה שבה גדלתי זה היה כך…)- לכן הם מזוהים עם התעוררות החושים הכללית שחלה בתקופה זו. לא ברור אם כל מי שמגלה את הפרח היפיפה נזכר בתכונותיה הזהות של הדמות המיתולוגית- מה שבטוח הוא שאי אפשר להשאר אדישים אליו

קראתי לשמלה שלי “Delicacy

וההתלהבות הרבה שליוותה את תהליך העבודה עליה והתגובות הנלהבות שקיבלתי גרמה לי למחשבות על נרקיסוס ונרקיסיזם- ובאופן טבעי גם על ההיפך ממנו: הצניעות.

במציאות שבה אנו חיים צניעות איננה תכונה שזוכה לטיפוח: הילדים השקטים זוכים דווקא ל”עידוד ” הביטחון העצמי ע”י מבוגרים מודאגים, אנשים מוכשרים שעושים דברים נפלאים כי זו דרכם ולא כי הם מנסים להרשים מישהו- ייתכן שלא יזכו לעולם להכרת תודה, ואפילו הבגדים הצנועים נחשבים בארצינו הקטנטונת לנחלתן של הדתיות בלבד (ועל כל מכונה הסגנון הבינלאומי של “הסתר וסקרן” כ”דוסה שיק” הישראלי).

אז זהו שהצנועים באמת לא מתעניינים בלייקים ובהכרת תודה! אני מאוד מעריכה את התכונה הזאת- ומנסה ללמוד בדרכים שלי. נראה שאין לי ברירה אלא ללכת בעיצובים שלי עם העיקרון המנחה הידוע: לא ניתן לחשוף יותר מעיבר אחד בגוף! ואם נחשוב על זה רגע, יש בזה יתרון בולט: כל הפוקוס מתרכז במקום אחד- המחשוף עצמו!

בשמלה זו נמצא בגב, הוא עגול ועדין ומגיע בסך הכל עד מעל השכמות- וזה בהחלט מספיק. הוספתי לה שרשרת אבנים בסגנון עתיק, תיק וסנדלים בצהוב ביצה- מתנה מחברה

אם ניתן לדמות הפרעה נפשית להרעלת נפש- אז אולי נגלה שבכל יום אנו בולעים טיפות קטנות של רעל זה- ודווקא רובינו מצליחים “לעקל” אותו ו”להפיק” ממנו חומרים מועילים לביטחון עצמי ברי. כמו בכל רעל, המינון הוא קריטי: בעידן הכפר הגלובלי בו כולם נחשפים לתכנים של כולם קל מאוד ליפול לביצת הנרקיסיזם (אותה ביצה בה טבע הנסיך היהיר), אך לעומת זאת בליעת רעל הנרקיסיזם בטיפות קטנות ומדודות רק תחשל אותנו מפני מנה גדושה של רעל זה. השיטה הזאת הרי הצליחה למלכים ובני אצולה רבים בעבר- אז נראה שגם לנו מותר להתעדכן בפייסבוק, לצפות ללייקים, לראות תוכנית טלוויזיה עם רן דנקנר (בלי להסתנוור ולעבור למצב צבירה מומס)- ואפילו להצתלם ולכתוב בלוג, לפעמים…

ניתן לרכוש את השמלה בחנות החדשה שלי ב”מרמלדה מרקט”:
http://market.marmelada.co.il/products/25835

או ישירות מהסטודיו: חוויה + מדידה

עפה על עצמה: בעלת בוטיק

B.C. שמלה
נעלי גלדיאטור- עבודת יד מטוסקנה
FOSSIL- שעון:

יש לי חלום: שכל בוטיק יהיה בעל אופי וסגנון ייחודי, כך שכל לקוחה תרגיש את עצמה מלכה (או נסיכה) אמיתית. ברור לי לגמרי שהחלום הוא אוטופי- אבל עדיין מדי פעם אני “מוציאה אותו מהמגירה”, כמו אבא של וונדי מ”פיטר פן” או כמו שאני עצמי עולה על הנדנדה בגן המשחקים: קודם בודקת שאין אנשים מסביב

דווקא לחלום האוטופי והמשוגע  על הבוטיק המושלם יש בסיס מוצק: הבוטיקים הראשונים התחילו כאוספים של פריטים יחודיים ובעלותיהם היו הכהנות הגדולות של הסטייל- מכתיבות אופנה ויוצרות סגנון עבור כל לקוחה! היום כדי לשרוד בעלות הבוטיק מכניסות “סחורה” מכל עבר, כך שרוב חנויות ה”בוטיק” נראות כמו בזארים בהם אפשר למצוא פריטים אופנתיים באיכות טובה לצד חיקויים זולים והמוניים

האם הצורך לשרוד במציאות בה רובינו רוצות את מה שיש לשכנה הוא זה שגורם להצפת הסחורה מהסוג הנחות בבוטיקים ? אם היד על הלב (של בעלת הבוטיק): כמה מהן באמת “עפות על עצמן” בידיעה שהן אכן מביאות את הבשורה האופנתית ויוצרות סטייל? כמה בעלות בוטיק יסתכנו באי הבנה מצד הלקוחות ויביאו דגמים הזויים ומיוחדים ? הרוב יעדיפו להכנס לתחרות עבודה מראש מול הרשתות הגדולות ולהביא פריטים “מיין סטרים”  במחיר מפתה

כאן המקום לגלות את החצי השני של החלום שלי:  אני חולמת על לקוחות כמו התלמידות שלי-  סקרניות, פתוחות לשינויים, רעבות לתגליות אופנתיות חדשות! לקוחות כאלה יכנסו לבוטיק במטרה למצוא לעצמן משהוא מיוחד, יתלו את הפריט לידיהן בחרדת קודש וימדדו בציפיה להפתעה מדהימה! לקוחות כאלה ישלמו על פריט איכותי ויסרבו לגעת באחד שלא ישרוד אפילו את הכביסה הראשונה- רק מפני שהוא זול וכי ראו דומה לו אצל מישהי… בעולם האוטופי שלי כל אשה ונערה תתחנך לטעם איכותי (פרושו בעייניי טעם טוב) בדיוק כפי שהיא מתחנכת להגיינה ולכללי התנהגות בסיסיים

כאן הגעתי לשאלת הביצה והתרנגולת: האם הלקוחות יביאו את השינוי או שכמה מבעלות הבוטיקים האיכותיים ביותר ימשיכו “לעוף על עצמן” אבל באמת- והלוואי שיחזיקו מעמד במשימה הלא קלה הזאת- להכתיב סגנון וטעם. יש כמה כאלה גם בארצינו הקטנטונת- ואני מחזיקה להן אצבעות

בנוסף ליחסי כבוד הדדי ושיתוף פעולה עסקי ומקצועי עם 6 בוטיקים איכותיים ברחבי הארץ החלטתי השבוע על פתיחת בוטיק אינטרנטי משלי

B.C. Fashion

 ב”מרמלדה מרקט”- אתר צעיר שכולו יצירה מקורית המנוהל על- ידי בנות מקסימות עם דרייב מטורף לשווק אופנה. החנות תפתח בימים הקרובים עם מגוון דגמים חדשים ומפתיעים שיישלחו ישירות אליכם לבית או למשרד

וההמלצה לסוף השבוע: שמלת מקסי בעלת גב חשוף מבד 100 % כותנה רכה ומלטפת

עופו על עצמכן ועל תשכחו ללבוש ג’קט בערב

הנסיכה עם/על העדשה

זה התחיל בבוקר אחד בבית מלון פסטורלי בסן דייגו : הייתי מוכנה לטעום מהרגלי הצריכה ההמוניים באאוטלטים של קליפורניה

להתחשב בג’ט לג קל, כמות האטרקציות המכובדת ומרחקים אותם צריך לגמוע כדי להגיע ממקום למקום- זה היה מעשה גבורה של ממש. האם היה שווה? אז ככה: כמו בסיפור המפורסם על הנסיכה שעלתה בגבורה על ערמת סדינים ושמכות מבלי לדעת (אבוי!) מה מסתתר מתחתיהם, כך גם בסיפור שלי- החוויה היתה מרעננת ושונה מכל מה שהכרתי. די מהר היה ברור שגם אם הייתי רוצה (סתם, נניח לרגע..) לחוות את הטיול הזה נטו- ללא קניות – לא הייתי מצליחה בשום אופן! כי כשמגיעים לארץ כלשהי צריך לנסות ולהתאים את עצמך לאווירה ולמנהגי המקום.. ההמשך ברור ואין צורך להרחיב

היה די קר וקודר, כך שהמעט שיכולתי הוא להוסיף קצת צבע לשכבות הרבות שנאלצתי ללבוש:

מעיל, צעיף וסוודר כחולן בהה- B.C.

אחרי כמה ימים אינטנסיביים של אטרקציות מדהימות (באמת!) ושוטטות מטישה באאוטלטים הייתי בשלה לחוות את הדבר האמיתי- בדיוק כמו המלכה האם שחיפשה את הנסיכה האמיתית ולא מוכנה היתה להתפשר יותר בעד שום הון שבעולם! את הדבר האמיתי גיליתי בווגאס- ולא, זה לא היה

Luxor

בית המלון דמוי הפירמידה המפורסם

וגם לא שכנו האגדי שהייתי חייבת (בתור חובבת אגדות) לשמש כרקע לתמונה קיטשית מעין כמוה

סוודר אהוב ונחרש ביותר בצבע חרדל ושילוב ג'ינס משופשף- B.C.

היה קר, האף שלי האדים אך לא שחררתי את המצלמה מהיד! עד שהגענו למעוז חפצי (שאר בני משפחתי היקרים התאפקו ופרגנו)- קניון במרכז לאס ווגאס ובו ריכוז גבוה במיוחד של מעצבים שווים

אופנה מדברת אל כולם- רק לא תמיד מבינים את השפה

 הוקסמתי מהעיצובים המקוריים של

וכאן אני מגיעה לעיקר: המלכה האם מהאגדה חיפשה את הנסיכה העמיתית, זו שתרגיש את הפגם גם דרך כל השכבות המרככות- וכך גם העדשה שלי (קרציה שכמותה!) חיפשה את הפריט המושלם, כזה שעשוי מבד איכותי, בעל רפרנס עיצובי ותפור לתפארת! רצוי גם שעם כל אלה יישב טוב על הגוף – וכאן נפלו כמה גיבורים

חבל

אבל אז נמצא הפריט המושלם

או בגרסה הלבנה

היה כמובן גם ביקור חובה

לאחר מכן החלטתי לפשוט את הספק-סוודר- ספק-חולצה, ובמראה הפשוט והנקי

סוודר מדהים, דקיק וחם- Timberlend

הייתי מוכנה לקנח במנת קפה איטלקי משובח – דבר שאינו מובן מאליו באף מרכז קניות בארה”ב, עם תוספות מושחתות במיוחד, קיצ’יות וסנוביות- אך טעימות וחד פעמיות- בדיוק כמו סיפור אגדה טוב

מחאת המגהץ

כן, לא פחות ולא יותר: החלטתי לפתוח את תצוגת קולקציית סתיו חורף של

B.C.

 עם מחאה

!

אני חושבת שכלי נפלא כמו מגהץ ראוי למעט כבוד חרף העובדה שהוא מסוגל לחולל פלאים: להפוך סמרטוט שהרגע יצאה ממכונת הכביסה לחולצה רעננה, ליצור בן רגע צעיף מחבל מצ’וקמק, ואף להוסיף ערך לשמלה שתלויה לה בחלון ראווה, ומעט כבוד למעצב ולבעל החנות. אין ספור פעמים התביישתי לראות בגד עם קצוות מגולגלים תלוי לו עם תווית המחיר שאינה מבשרת בשורות לארנק שלכם- לזה בדיוק אני קוראת: פלצנות! הטובים והוותיקים בתחום יודעים שיש לגהץ כל תפר- מיד אחרי שהוא נתפר, ולרענן כל בגד מיד אחרי שנוצר- ולא משנה מאיזה בד הוא עשוי. אז די להיות פראייריות וקורבנות של זלזול:

אם אלה שמייצרים את הבגד לא מכבדים אותו- למה שאנחנו נעשה זאת

?

אין כמו שמלת כותנה קלילה בצבע פודרה בשילוב פשתן אפור לורקס כדי להמחיש את טענותיי

בחרתי לשלב אותה עם שריג שחור פרוותי

ויש גם חולצה

חג שמח לכולם, ותוכיחו שבנות ישראל לא פראייריות- תקנו רק בגדים איכותיים

החינוך לוורוד

מאז ומעולם הצבע הורוד מתקשר עם נשיות, אהבה, רומנטיקה ועדינות. בתורת הפנג-שואי גוון ורוד-אפרסק הוא צבע השקיעה המגביר רומנטיקה ועליצות,

וורוד –סוכר מזוהה עם בת הזקונים ונחשב למעודד אווירה עולצת של נעורים.

B.C.חולצת דנטלים,Zara-מעיל,Helena-חגורה

 

למען האמת- עוד לא פגשתי בת שלא אהבה ורוד בתקופה זו או אחרת בחייה. למרות שמחקרים רבים תומכים בגרסה החינוכית (המאשרת שהחינוך שלנו הוא האחראי לבחירת הצבעים), אני “חפרתי” עמוק יותר והגעתי למסקנה שאהבה לוורוד היא עיניין גנטי או ליתר דיוק- עניין של אופי. ומהן התכונות המזוהות באופן מסורתי עם המין הנשי? רכות, מסירות למשפחה, וגם צניעות (למרות שבזמן האחרון היא אינה נחשבת למעלה…)

הצבע הוורוד תמיד מצטרף לתיאורים חיוביים ונחשקים: חלום וורוד, עתיד וורוד, וזה מאוד מעצבן, יש לומר,  אנשים כמוני בעלי נטייה מובהקת לצבע ירוק (שהוא ההיפך המוחלט של וורוד)! אך בעולם שבו הפרסומות תוקפות אותנו מכל עבר, עד כדי כך שזה משפיע גם על התת-מודע שלנו, החלטתי לעבור לתקופה הוורודה ולבחור כמה גוונים מעניינים של וורוד: עתיק, וורד התה, אפרסק (כל כך נדוש העונה אבל עדיין מפתה..) והאקזוטי מכולם- honeysuckle (צבע היערה)! השינוי ניכר גם בקולקציית הקייץ שלי וגם במלתחתי האישית -עוד בתחילת החורף, כאשר רכשתי את המעיל הוורוד הזה:

המשך בפוסט הבא!

סבתא שיק וקנאה ירוקה

 

הייתי חייבת “להרגיע” את הבד הירוק עם ההדפס הססגוני, אך לא לבטל (חלילה!) את הייחוד שלו- כך נוצר אוברול בו החלק התחתון מחטב וסטרצ’י והחלק העליון- הישר משנות ה-30 (עם עצירת ביניים בשנות ה-80, כמובן)

השבוע ראיתי אשה מבוגרת לבושה בשמלה יפיפיה אשר לא היתה מביישת שום אוסף ווינטאג’ עדכני (צירוף המילים המוזר הזה הוא בעיניי סממן נהדר של התקופה בה אנו חיים)! בדמיוני יצרתי אוטפיטים שונים ומשונים שהשמלה עשויה לככב בהם… מבטה של הגברת הישר בפניי גרם לי להתעשת ולהמשיך בדרכי, לפני שתחשוד במחשבותיי המוזרות…מובן שלא הספקתי לצלם, ואינני יודעת אם המודעות לטרנד גרמה לאותה אישה להוציא את השמלה ממעמקי הארון, או שלא הפסיקה ללבוש אותה במשך כל שלושת העשורים שחלפו מאז שנקנתה..

המסקנה: אם כבר מחיים את המתים (הכוונה לטרנדים, כמובן!)- רצוי לעשות את זה בחן, ואם אפשר- גם בצבע כדי להראות עדכנית ולמשוך מבטי קנאה,

דרך אגב, קנאה מסוג זה- באיזה צבע היא

???

 

New BCFashion Collections Location

Due to problems with http://www.modepass.com, I had to move my collections gallery to a new location.

To access the B.C.Fashion collections please CLICK HERE

אבודים בערוגת הנוריות

ישנם בגדים אותם אני קונה בכוונה לשנות, ישנם כאלה שהפוטנציאל הטמון בהם מתגלה כעבור זמן-מה, ורק בשילוב הנכון עם משהו לא צפוי , וכמובן- עם מצב הרוח המתאים.

בוקר יום שבת הוא זמן מתאים לשלוף מן הארון פריט ישן, לתת כבוד – ולהפסיק סוף-סוף לחשוב על לעצבו מחדש! כך קרה שאוברול הפשתן הטוב והישן (בן 17 לערך) נאנח אנחת רווחה גדולה והפסיק לפחד לאבד את כיס התחרה עם הפרנזים המוזרים… פשוט החלטתי לתת כבוד לנייטיז, ללבוש אותו כמו פעם – ולצאת לקטיף פרחים בדרך לבאר-שבע!

מכיוון שהנני מחוברת למשקפי השמש שלי שמונה עשרה שעות ביממה, אך אינני חובבת צילומים בעיניים מכוסות – הנחתי אותן לרגע על הערוגה. לאחר שהמשכתי כמה צעדים, פניתי כדי לאסוף את משקפיי החביבות – אך הן כבר לא היו שם…

לאחר חיפוש מעמיק אליו גייסתי את כל משפחתי התעורר בי געגוע לזמנים הטובים בהם אנשים לא נעלו את בתיהם והחזירו חפצים אבודים לבעליהם! ואולי פשוט “שתלתי” את המשקפיים עמוק לתוך השיחים – אז יש תקווה שיום אחד בשדה הנוריות שבדרך לבאר שבע תצמח ערוגה קטנה של משקפיי BOLLE חדשים ומושלמים!

Romantic touch נגיעה רומנטית

למרות שהאסוציאציה המיידית עם המילה “פסח” היא בשום אופן לא “רוח” או “קלילות” אלא דווקא ההיפך – כובד ותפיחות, החלטתי הפעם להעלות פוסט אוורירי במיוחד ולהקדיש אותו לרוח החג, תרתי משמע.

_

 .

תיק המסנג'ר החדש- הפייבוריט שלי לקייץ הקרוב

למילה “רוח” פירושים רבים, וכולם יתאימו כאן כאחד: גם זה שקשור למזג האוויר, גם זה שמאפיין מצב נפשי, זרם או תנועה. רוח מביאה איתה קלילות וחופש, ובמקרה שלי- גם מבלגנת את השיער

חולצה- B.C., ג'ינס- DKNY, תיק-B.C., סנדלים-Sako Or

כך שהתסרוקת שלי הופכת לעדכנית מאוד- ברוח הרומנטיקה!

Beethoven, a portrait by Joseph Karl Stieler, 1820

 אין דבר שמתחרז טוב יותר עם הרוח מאשר הים, גם באמנות, וגם במציאות! האאוטפיט הזה צולם בטיילת תל-אביב (למרות שברקע נראת בעיקר המזרקה- אלה שמכירים את תל-אביב יודעים שמאחוריה אכן יש ים)

_

החולצה הרומנטית האוורירית והשקופה – כזו שאיננה מגבילה את תנועות הגוף ומתנפנפת ברוח- חזרה אין ספור פעמים אל זירת האופנה

Maria Bicknell, painted by Constable, 1816

אך רק במאה הקודמת היא פסקה להיות הלבשה תחתונה והועלתה לדרגת פריט אופנתי עצמאי.

בשנות השישים המאוחרות הגרסה הכפרית של החולצה הרומנטית (הסוג שאני אישית מחבבת במיוחד) עושה קמבק, והפעם היא נראת זהה עבור בנים ובנות!

Keith Richards

 ההיפים החזירו לחיים את רוח החופש, הצדק, שאיפה מתמדת לשלמות ומאבק לשינויים- בדומה לאלה שעשו זאת כמאה וחמישים שנה קודם לכן -הרומנטיקנים הגדולים של המאה ה-19: וובר, בטהובן, שוברט שופן ופגניני, שאטובריאן, ביירון, סקוט ושלי, גיוגו, ז’ורז’ סאנד, גיינה ו דה מיוסה. הציירים הגדולים של התקופה הרומנטית השרישו בתודעתנו את הדימויים של רוח החופש והשינוי: הטבע הפראי, הרוח הנושבת, התנועה וחוסר הסדר

"Shipwreck of the Minotaur", by J. M. W. Turner

ויליאם טרנר- גדול הרומנטיקאנים האנגליים של המאה ה-19- היה אחד הציירים האהובים עליי, עוד לפני שפיתחתי חיבה לחולצות רומנטיות (חובבי האמנות – עמכם הסליחה)

"Wivenhoe Park", by John Constable, 1816

 הגיבור הרומנטי האולטימטיבי הוא מהפכן, לוחם החופש ושובר המוסכמות, אדיב, נדיב ובעל טעם משובח בכל! מי ייתן וכל אחד ואחת מאיתנו יהיה (כמעט) כמוהו!