Archive | אנה סואי RSS for this section

מלחמת הקולבים

20121215_152146_DSC_3442b

קולקציית האביב החדשה היא סיבה טובה לחזור ולחדש את כתיבת הבלוג- לאחר הפסקה של מספר חודשים!

לאחר מלחמה של ממש שכללה התלבטויות, ויכוחים, ביטולים וגניזות של דגמים מסחריים בהחלט (אבל חסרי אמירה לחלוטין) החלטתי שאני הולכת באומץ אחר נטיות לבי לאקלקטיקה בצורות, בחירת חומרים וסטיילינג שהוא ממש אבל ממש לא מיינסטרים. בחרתי לשמור  על קשר עם הטרנדים בעזרת מעט הומור: עץ האבוקדו המחייך אינו נכלל בחולצת השלייקס האוורירית אך איכויותיו בהחלט נשמרו בה !

20130112_155538_DSC_3675ps

אני מאמינה שפריט אשר נוצר באהבה ובהשקעה רבה מקרין אותן החוצה ומעניק למי שלובש אותו את הנוחות ואת העוצמה אשר הושקעו בו20130112_155534_DSC_3674ps

20130112_155529_DSC_3672ps

20130112_155638_DSC_3688ps

תמונות מהפקת האופנה של קולקציית ה”בוהו שיק ” החדשה בפוסט הבא!

http://www.facebook.com/photo.php?fbid=4397942235980&set=a.3340810008335.2124299.1511229839&type=1&theater

יש למה לחכות

ובינתיים- תשמרו על החיוך!

New BCFashion Collections Location

Due to problems with http://www.modepass.com, I had to move my collections gallery to a new location.

To access the B.C.Fashion collections please CLICK HERE

אבודים בערוגת הנוריות

ישנם בגדים אותם אני קונה בכוונה לשנות, ישנם כאלה שהפוטנציאל הטמון בהם מתגלה כעבור זמן-מה, ורק בשילוב הנכון עם משהו לא צפוי , וכמובן- עם מצב הרוח המתאים.

בוקר יום שבת הוא זמן מתאים לשלוף מן הארון פריט ישן, לתת כבוד – ולהפסיק סוף-סוף לחשוב על לעצבו מחדש! כך קרה שאוברול הפשתן הטוב והישן (בן 17 לערך) נאנח אנחת רווחה גדולה והפסיק לפחד לאבד את כיס התחרה עם הפרנזים המוזרים… פשוט החלטתי לתת כבוד לנייטיז, ללבוש אותו כמו פעם – ולצאת לקטיף פרחים בדרך לבאר-שבע!

מכיוון שהנני מחוברת למשקפי השמש שלי שמונה עשרה שעות ביממה, אך אינני חובבת צילומים בעיניים מכוסות – הנחתי אותן לרגע על הערוגה. לאחר שהמשכתי כמה צעדים, פניתי כדי לאסוף את משקפיי החביבות – אך הן כבר לא היו שם…

לאחר חיפוש מעמיק אליו גייסתי את כל משפחתי התעורר בי געגוע לזמנים הטובים בהם אנשים לא נעלו את בתיהם והחזירו חפצים אבודים לבעליהם! ואולי פשוט “שתלתי” את המשקפיים עמוק לתוך השיחים – אז יש תקווה שיום אחד בשדה הנוריות שבדרך לבאר שבע תצמח ערוגה קטנה של משקפיי BOLLE חדשים ומושלמים!

Romantic touch נגיעה רומנטית

למרות שהאסוציאציה המיידית עם המילה “פסח” היא בשום אופן לא “רוח” או “קלילות” אלא דווקא ההיפך – כובד ותפיחות, החלטתי הפעם להעלות פוסט אוורירי במיוחד ולהקדיש אותו לרוח החג, תרתי משמע.

_

 .

תיק המסנג'ר החדש- הפייבוריט שלי לקייץ הקרוב

למילה “רוח” פירושים רבים, וכולם יתאימו כאן כאחד: גם זה שקשור למזג האוויר, גם זה שמאפיין מצב נפשי, זרם או תנועה. רוח מביאה איתה קלילות וחופש, ובמקרה שלי- גם מבלגנת את השיער

חולצה- B.C., ג'ינס- DKNY, תיק-B.C., סנדלים-Sako Or

כך שהתסרוקת שלי הופכת לעדכנית מאוד- ברוח הרומנטיקה!

Beethoven, a portrait by Joseph Karl Stieler, 1820

 אין דבר שמתחרז טוב יותר עם הרוח מאשר הים, גם באמנות, וגם במציאות! האאוטפיט הזה צולם בטיילת תל-אביב (למרות שברקע נראת בעיקר המזרקה- אלה שמכירים את תל-אביב יודעים שמאחוריה אכן יש ים)

_

החולצה הרומנטית האוורירית והשקופה – כזו שאיננה מגבילה את תנועות הגוף ומתנפנפת ברוח- חזרה אין ספור פעמים אל זירת האופנה

Maria Bicknell, painted by Constable, 1816

אך רק במאה הקודמת היא פסקה להיות הלבשה תחתונה והועלתה לדרגת פריט אופנתי עצמאי.

בשנות השישים המאוחרות הגרסה הכפרית של החולצה הרומנטית (הסוג שאני אישית מחבבת במיוחד) עושה קמבק, והפעם היא נראת זהה עבור בנים ובנות!

Keith Richards

 ההיפים החזירו לחיים את רוח החופש, הצדק, שאיפה מתמדת לשלמות ומאבק לשינויים- בדומה לאלה שעשו זאת כמאה וחמישים שנה קודם לכן -הרומנטיקנים הגדולים של המאה ה-19: וובר, בטהובן, שוברט שופן ופגניני, שאטובריאן, ביירון, סקוט ושלי, גיוגו, ז’ורז’ סאנד, גיינה ו דה מיוסה. הציירים הגדולים של התקופה הרומנטית השרישו בתודעתנו את הדימויים של רוח החופש והשינוי: הטבע הפראי, הרוח הנושבת, התנועה וחוסר הסדר

"Shipwreck of the Minotaur", by J. M. W. Turner

ויליאם טרנר- גדול הרומנטיקאנים האנגליים של המאה ה-19- היה אחד הציירים האהובים עליי, עוד לפני שפיתחתי חיבה לחולצות רומנטיות (חובבי האמנות – עמכם הסליחה)

"Wivenhoe Park", by John Constable, 1816

 הגיבור הרומנטי האולטימטיבי הוא מהפכן, לוחם החופש ושובר המוסכמות, אדיב, נדיב ובעל טעם משובח בכל! מי ייתן וכל אחד ואחת מאיתנו יהיה (כמעט) כמוהו!

The Struggle-המאבק

These days the life and death struggle between winter and spring is not only a noticeable phenomenon in nature, but also in the fashion stores. Trying to analyze it I decided it is a time to release a new collection characterized by a combination of opposing fabrics and texture qualities. They can be sometimes contradictive, of course, and also include external sewn patches and applications.

It’s like in Feng-Shui, which teaches about a harmony and balance in all around us. Struggles in nature are accompanied by our (or some of us) internal struggles caused by inner energy flows which are sudden and surprising sometimes (it seems “Avatar” affected me…)

 

בימים אלה של מאבק לחיים ולמוות בין החורף לאביב החדש (תופעה שמורגשת לא רק בטבע, אלא גם בחנויות האופנה), החלטתי שזה הזמן המתאים לטעימה מהקולקציה החדשה שמתאפיינת בשילובי בדים באיכויות וטקסטורות שונות ולעיתים מנוגדות, וכמובן, גם אפליקציות ותפורים חיצוניים. שילובים של בדים-שלא-ידעו –מגהץ-מהו עם סריגים רכים בעבודת יד, והרבה גזרות מתוחכמות (קלאסיות נקיות לצד אסימטריות בהשפעת הדקונסטרוקטיביזם).

תורת הפנג- שואי מלמדת על חיפוש האיזון בכל, נושא אקטואלי במיוחד בימים אלה של תקופת המעבר. המאבקים בטבע מלווים אצל אחדים מאיתנו במאבקים פנימיים בגוף, ולעתים בזרימות אנרגיה פתאומיות ומפתיעות (מרגישים שראיתי את “אוואטאר”…) כמו אצל רבים אחרים, גם אצלי השאיפה לאיזון מתבטאת בחיפוש אחר צבעים מסויימים.

באביב החדש פניתי לפלטת צבעים רגועה- וורוד עתיק, חום משופשף, כחול כהה, תכלת, לבן ואופ-וייט- בהשראת המילים מתוך ספרו של סיימון בראון “פנג שואי” בהן אני נזכרת בכל אביב חדש:

“אתה צועד במורד שדירת העצים, השכם בבוקר אביב, כשהשמש מציצה מעל לקו האופק. אתה חש שהאנרגיה נעה כלפי מעלה, כמו ענפי עץ הנישאים לשמיים. העץ מתכסה בעלים. הכל מביטים קדימה, לעבר יום חדש ושנה חדשה.” *

 

האאוטפיט הזה מורכב ממכנס פשתן מבושל בשילוב פוטר קל, עם סגירה אסימטרית בעזרת כפתור עץ עתיק עבודת יד. למכנס גם קשירה שמתלפפת סביב הרגל- מה שהופך אותו למתכוונן לחלוטין בהתאם לגוף! לאחר יומיים של חרישה אינטנסיבית עליו, קשה לי להפרד ממנו (זמנית, לצורך כביסה, כמובן), וכבר נמצאו עבורו שילובים נוספים העומדים בתור ומחכים בסבלנות שהחולצה הזאת מ -ZARA תאבד בתוך סל הכביסה..

*על- פי לוח השנה הסיני, שנה חדשה מתחילה דווקא באביב.

‘עלילותיי בממלכת הגראנג

כמו בכל ממלכה, גם בממלכת הגראנג’ היתה מלכה, ושמה ויויין ווסטווד . היא היתה מלכה טובה, הקשובה לנתיניה – בני נוער רוקרים, פנקיסטים, heavy metal  teddy boy’s וכמובן ה-GRUNGE . היא יצרה בהשראתם ועלתה יחד איתם. וכמו לכל דבר המתהלך על הגבול, גם לבגדי הגראנג’ החדשים של המלכה היו הרבה מתנגדים. אך היא המשיכה ליצור בסגנון תיאטראלי ופומפוזי, צעד אחר צעד תשתשה את הגבול בין הקיץ’ הוולגארי והטעם הבורגני. וויויין ווסטווד היא מלכה אוטודידקטית, אך בעלת ידע נרחב בתולדות הבגד, תרבות וסגנון, ומסוגלת הודות לכך ליצור גזרות מתוחכמות ושילובים יחודיים.

http://www.style.com/fashionshows/review/S2010RTW-VWRED

הסיבות לכך שבחרתי לבקר בממלכתה של Vivienne Westwood הן שתיים: האחת היא ההומור שקורן מיצירותיה, גם אם אינני מזדהה עם כולן הזדהות מוחלטת- נושא שמתאים מאוד לרוח החג, והסיבה השנייה היא – איך לא-התעוזה! הידד לתלמידות הצעירות שלי: הן ממציאות את האופנה בכל יום מחדש, משלבות את הטרנדים העדכניים עם פריטים אמיצים ומיוחדים! ובכך משמשות לי השראה להשקיע בהופעה פורימית ברוח הגראנג’- כמו שאני מפרשת אותו!

נכון, מלכת הגראנג’ שלי קורצת בחזרה לאייטיז, על כך נאמר עוד קודם לכן: כל אחת ומקורותיה…

בכל אופן, חולצות משובצות אינן בשבילי, לעומת זאת בגדים לא מגוהצים יש לי בשפע – ועל כך בפוסט הבא,

בינתיים- תהנו מהלינקים הרבים !

 

הרי זה כל העיניין בגראנג’- צרו כפי יכותיכם, ראו למשל, את הבלוגרית הצעירה והמקסימה הזאת:

http://fashiongrunge.com/

וגם זו:

http://diaryofayoungdesigner.blogspot.com/2009/04/grunge-fashion-i-want-90s-back.html

לשם כך הנסיך מארק ג’ייקובס Marc Jacobs והנסיכה אנה סואי Anna Sui יחד עם ריי קוואקובו  Rei Kawakubo מ-Come the Garcons עמלים מזה שנים רבות על גרסאותיו השונות  של הגראנג’ החדש- ראו והווכחו בעצמכם:

http://www.style.com/fashionshows/review/S2010RTW-CMMEGRNS

http://www.style.com/fashionshows/review/S2009RTW-MJACOBS

השנה מארק ג’ייקובס יצא פחות גראנג’י מתמיד, אך הקולקצייה ללואי וויטון מהממת בעיניי:

http://www.style.com/fashionshows/review/S2010RTW-LVUITTON

וכך, למרות הנבואה של אורך ה”ווג” אנדרה לאון טלי Andre Leon Talley (לאחר מארק ג’ייקובס הציג את הקולקציה שלו ב1993) על כך שגראנג’ מבשר את מותה של האופנה- שניהם חיים עד עצם היום הזה, והגראנג’ ממציא את עצמו מחדש בכל דור, משתכלל ומשתפשף עם הזמן, תרתי משמע. פריט שלא פגש במגהץ – הוא תופעה נפוצה בימינו, גם פריט ששינה את יעודו באופן קיצוני. מאפייני הגראנג’ שזורים היום כמעט בכל טרנד חדש או מתחדש!

http://www.style.com/fashionshows/review/S2010RTW-AWANG/

ולסיום- גראנג’ הוא סגנון חיים, חסר מעצורים ופורץ גבולות. יש בו את הרוח הצעירה ומלאת האדרנלין שגורמת גם לי לפעמים, למרות גילי ומעמדי לעשות מעשים משוגעים, כמו סיבוב בקארטינג!

באיחולי המשך שבוע טוב ומלא תעוזה!